שיחות הר"ן, ר״פ

כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃

לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ מְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם וְכוּ'. כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ וְנָע וָנָד בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, עִם כָּל זֶה הַכֹּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם כְּדֵי לְבָרֵר מִשָּׁם נִיצוֹצוֹ

וּבִשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַתִּקּוּן לְהַעֲלוֹת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל הוּא עַל-יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים צַדִּיקִים כַּנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיק הָאוֹרֵחַ שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ וְהו

וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין אֶחָד עַל-יְדֵי חֶבֶל לְתוֹךְ עִמְקֵי מְצוּלוֹת יָם וּתְהוֹמוֹת תַּחְתִּיּוֹת. כְּדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ שָׁם אוֹצָרוֹת יְקָרוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד. וְכָל