← מסלול רבי נחמן

שיחות הר"ן, פ״ו

מַה שֶּׁאוֹמְרִים עַל הַחֲתֻנָּה מִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא וְאוֹמְרִים מִקֹּדֶם: 'עָלָא', רֶמֶז שֶׁאִשָּׁה עוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ. וְזֶה "עָלָא" בְּמִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא, הַיְנוּ עוֹלָה עִמּוֹ לְכָל שִׂמְחָה וְטוֹב וְתַעֲנוּג, אֲבָל אֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ.
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁמְּכַסִּין אֶת הַכַּלָּה בְּדֶעק טוּךְ (צָעִיף), כִּי הַכַּלָּה רוֹמֶזֶת לְרָחֵל "עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין" (זֹהַר שְׁמוֹת צ"ה) גַּם רֶמֶז עַל בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כה): "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר"
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁמַּשְׁלִיכִין אוֹפִין (חִטִּין וְכַדּוֹמֶה) לִרְמֹז… (חָסֵר) וְזֶה שֶׁמַּשְׁלִיכִין עַל הֶחָתָן אוֹפִין לִרְמֹז (יְחֶזְקֵאל א): "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת שָׁמָּה יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים". וְהֶחָתָן הוּא בְּחִינַת רוּחַ.
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּל אֶחָד מָעוֹת, שֶׁקּוֹרִין "שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְרַקְּדִין.
שיחות הר"ן, פ״ו
עַל שֵׁם (תְּהִלִּים סח): "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" הַיְנוּ הֵם מְרַקְּדִין. "וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל", הֵם נוֹתְנִין מָעוֹת "שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְרַקְּדִין.
שיחות הר"ן, פ״ו
הַחֲתֻנָּה, הִוא בְּחִינַת סִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי" (תַּעֲנִית כו:), וְסִינַי גִּימַטְרִיָּא סֻלָּם.
שיחות הר"ן, פ״ו
וְכָתוּב: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ", הַיְנוּ רִקּוּדִין שֶׁבִּשְׁעַת רִקּוּדִין עוֹלֶה וְיוֹרֵד כִּי כֵן דֶּרֶךְ רִקּוּדִין שֶׁעוֹלֶה אֶת גּוּפוֹ וְיוֹרֵד אֶת גּוּפוֹ.
שיחות הר"ן, פ״ו
וּמַה שֶּׁקּוֹרִין זֹאת הַמָּעוֹת "שַׁבָּת" כִּי רָאשֵׁי־תֵּבוֹת וּנְוַת "בַּיִת "תְּחַלֵּק "שָׁלָל אוֹתִיּוֹת שַׁבָּת.
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל: 'בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ – זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי', לִרְמֹז שֶׁהַחֲתֻנָּה הִיא מַעֲמַד הַר סִינַי, בִּשְׁבִיל זֶה הוּא דּוֹרֵשׁ. וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק" לִרְמֹז: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי" (תְּהִלִּים סח) בִּשְׁבִיל זֶה "לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת", וְזֶה הַדְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק שֶׁנּוֹתְנִין לְהֶחָתָן.
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ הַדְּרָשָׁה, הִיא מוֹעֶלֶת לַזִּוּוּגִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כח) "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" "יֵשׁ כ"ב" אוֹתִיּוֹת, הַדְּרָשָׁה שֶׁהִיא בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת הֵם לַזִּוּוּג.
שיחות הר"ן, פ״ו
הַפְּרִסְטַקֶיס (פִּזּוּז וְכִרְכוּר) שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁעַת רִקּוּדִין, זֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מו): "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ".
שיחות הר"ן, פ״ו
כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהַחֲתֻנָּה הִיא תִּקּוּן וְיִחוּד הַבְּרִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה".
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁפּוֹסְקִין אֶת הַדְּרָשָׁה זֶה בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת.
שיחות הר"ן, פ״ו
הַשּׁוֹשְׁבִין מַלְבִּישׁ הַקִּיטְל לְהֶחָתָן, זֶה רֶמֶז (בְּרֵאשִׁית מו): "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" כִּי יוֹסֵף הוּא שׁוֹשְׁבִין, וְקִיטְל הוּא בֶּגֶד מֵתִים.
שיחות הר"ן, פ״ו
מַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמָן זֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת יט): "וּמֹשֶׁה עָלָה", (שְׁמוֹת יט): "וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי". שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לְמַעְלָה וְהַעֶלְיוֹנִים יָרְדוּ לְמַטָּה.
שיחות הר"ן, פ״ו

מקורות שנשען עליהם

כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃
עַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים יִנָּֽשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ ה
מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת־בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וגו' כִּי כֹל בַּשּ
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו, כד), עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ עֶבֶד בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִ
וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת (דברים כט, ג), מַהוּ וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל
כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְכִי יֵשׁ מְצוֹדָה רָעָה וְיֵשׁ
צְאֶ֧נָה ׀ וּֽרְאֶ֛ינָה בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה בָּעֲטָרָ֗ה שֶׁעִטְּרָה־לּ֤וֹ אִמּוֹ֙ בְּי֣וֹם חֲתֻנָּת֔וֹ וּבְי֖וֹם שִׂמְחַ
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם ש
וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ
עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃
וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּ
מׇשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
בשמת בת ישמעאל. וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ מָחֲלַת? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל ג' מוֹחֲלִים לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, גֵּר שֶׁנִּת
עַד כַּמָּה אָדָם צָרִיךְ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי זָקֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. פַּעֲמַיִים בַּיּוֹם. רִבִּי לָעְזָר אָמַר פּ
טעם תענית החתן מפני שבאותו יום מוחלין לו על כל עונותיו א"נ חיישי' יהיה שכור בשעת קדושין ולפ"ז מי שקבל קדושי בתו הקטנה צריך להתענות (רמ"מ סי'
נוהגים בכל מקום להרבו' נרות בבתי כנסיו' ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת: הגה ונוהגים שכל איש גדול או קטן עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו) גם נר נשמה
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָא
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃

הד בבית ברסלב

(כג) בִּשְׁנַת תקס"ג שֶׁהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂ

מקורות קרובים לעיון

הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.

ליקוטי עצות, חיתוןליקוטי עצות
ג. מַה שֶּׁהַכַּלָּה שׁוֹלַחַת טַלִּית לְהֶחָתָן, יֵשׁ עַל זֶה טַעַם גָּדוֹל עַל פִּי תּוֹרַת אֱמֶת. וְכֵן מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין "שַׁבָּת" וְאוֹמְרִים מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא (שֶׁקּוֹרִין "עֶלָה"), הַכֹּל שַׁיָּךְ לְהַחֲתֻנָּ
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפלת המנחה 7ליקוטי הלכות
וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חֲתֻנָּה. [כִּי זֹאת הַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ וְכוּ' וְהוּא כְּחָתָן וְכוּ' נֶאֶמְרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל חֲתֻנַּת בִּתּוֹ זַ"ל. וְהִיא מְדַבֶּרֶת הַרְבֵּה מֵעִנְיַן חָתָן וְכַלָּה וְכוּ'] וְזֶה ב
ליקוטי מוהר"ן מ״ט, ט׳ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים "עֵלַה" עַל הַחֲתֻנָּה, עַל שֵׁם הִיא הָעוֹלָה כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְזֶה בְּחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹ