שיחות הר"ן, צ״א
סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, הוּא לְהִזָּהֵר לִבְלִי לְדַבֵּר עַל שׁוּם אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי.
שיחות הר"ן, צ״א
כְּמוֹ כְּשֶׁהַכַּלָּה הִיא יָפָה אֲזַי הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַכַּלָּה אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת.
שיחות הר"ן, צ״א
כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (בְּרָכוֹת נז. פְּסָחִים מט:): "אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָסָה", וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
שיחות הר"ן, צ״א
וּכְשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בְּאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בַּתּוֹרָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת.
שיחות הר"ן, צ״א
אֲבָל כְּשֶׁיִּזָּהֵר מִלְּדַבֵּר עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי נִמְצָא שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם אֲזַי בְּוַדַּאי יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד. וַאֲזַי יַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִגֹּדֶל הָאַהֲבָה כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״א
וְזֶהוּ "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה" (תְּהִלִּים יט), הַיְנוּ כְּשֶׁתּוֹרַת ה' הִיא תְּמִימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּזְהָרִין לִבְלִי לְדַבֵּר וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא אוֹת מֵהַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁאָז תּוֹרַת ה' תְּמִימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם, אֲזַי הוּא מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.
שיחות הר"ן, צ״א
כִּי אָז דַּיְקָא זוֹכִין לְאַהֲבַת הַתּוֹרָה וּמַרְגִּישִׁין טַעַם מְתִיקוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּשִׁיבָה אֶת הַנֶּפֶשׁ מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְאָז זוֹכִין לְהַתְמָדָה כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״א
מקורות שנשען עליהם
כֻּלָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י וּמ֖וּם אֵ֥ין בָּֽךְ׃ {ס}
תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃
תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ, כְּאִילּוּ בּוֹעֵל אֲרוּסָתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרָה צִוָּה ל
הַבָּא עַל אִמּוֹ בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לְבִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא״. הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה — יְצַפֶּה לְתוֹרָ
תּ֘וֹרַ֤ת יְהֹוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהֹוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃
הד בבית ברסלב
(לד) אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ עֵצָה לְהַתְמָדָה הֵשִׁיב לוֹ שֶׁלֹּא יְד
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי עצות, תלמוד תורהליקוטי עצות
סט. סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה הוּא לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רַק אַדְּרַבָּא, יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִמְצֹא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה חַ"ו לְרָשָׁע,
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות חכירות וקבלנות 2ליקוטי הלכות
נִמְצָא שֶׁמִּיּוֹם שֶׁזָּכִינוּ בְּחֶמְלַת ה' לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִיּוֹם הַהוּא אֵין שׁוּם הַרְחָקָה לְיִשְֹרָאֵל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם כִּי תָּמִיד הֵם סְמו
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות תערובות 1ליקוטי הלכות
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּקֹהֶלֶת, "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר". הַיְנוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב תִּזָּהֵר לְהַשְׁלִים הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי תּו