← מסלול רבי נחמן

שיחות הר"ן, צ״ג

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְזֶה הָאוֹר, אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ. וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת.
שיחות הר"ן, צ״ג
דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט.
שיחות הר"ן, צ״ג
כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר פְּשָׁט אוֹ חִלּוּק גָּדוֹל מְאֹד וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת גָּדְלוֹ. כִּי חֲצִי פְּשָׁט אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם כֻּלָּהּ. אֲבָל כְּשֶׁמְּחַלְּקִין הַפְּשָׁט וְהַחִלּוּק לַחֲלָקִים וְעִנְיָנִים, אֲזַי יְכוֹלִין לְהָבִין כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
שיחות הר"ן, צ״ג
כָּךְ יֵשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְהוּא הַשָּׂגָה אַחַת, דְּהַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ, אֲבָל לֹא בְּמִקְצָת, כִּי הוּא אוֹר אֶחָד פָּשׁוּט. אַךְ תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת דְּהַיְנוּ לַחֲלֹק הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְעִנְיָן זֶה שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם שֶׁנּוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת, הוּא מְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יז): "וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דְּהַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר, שֶׁשּׁוֹנֶה בְּדָבָר שֶׁעָשָׂה לוֹ חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י.
שיחות הר"ן, צ״ג
אֲבָל תַּלְמִיד־חָכָם צָרִיךְ דַּיְקָא לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (יוֹמָא כב:): "כָּל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְכוּ'".
שיחות הר"ן, צ״ג
אַךְ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כַּנַּ"ל, שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת, וְזֶהוּ "וְשֹׁנֶה בְדָבָר" הַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר, "מַפְרִיד אַלּוּף" הַיְנוּ שֶׁהוּא מַפְרִיד וּמְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שַׁבָּת סג.): "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ – חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ לְסוֹף שֶׁתֵּהָנֶה מִתַּלְמוּדוֹ", כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת, דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק אוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לֵהָנוֹת מִתַּלְמוּדוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.
שיחות הר"ן, צ״ג
כִּי בְּלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאוֹר כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״ג
אֲבָל הַשֵּׂכֶל וְהַטַּעַם שֶׁל עִנְיָן זֶה מִפְּנֵי מָה מִי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת וְכוּ' זֶה עָמֹק עָמֹק וְכוּ'.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְדַע, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זֹאת הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (פְּסָחִים סח. זֹהַר א קיד: קלה.): 'עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים'.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְיוֹדֵעַ מַה הוּא מֵת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמַמְשִׁיךְ הָאֲלָפִים לְתוֹךְ הַמֵּאוֹת כַּנַּ"ל עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה מִמָּוֶת – מֵאוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ הָאֲלָפִים לְתוֹכָם.
שיחות הר"ן, צ״ג
וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִפְּנֵי מַה הוּא עַכְשָׁו בְּשִׂמְחָה.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַיִּחוּד שֶׁל "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".
שיחות הר"ן, צ״ג
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זּוֹ "צִיקֵי קְדֵרָה" שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (פְּסָחִים נו.): "מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה, תֹּאמַר – יֵשׁ לָהּ גְּנַאי, לֹא תֹּאמַר – יֵשׁ לָהּ צַעַר.
שיחות הר"ן, צ״ג
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זּוֹ ח"שׂ מֵחַשְׁמַ"ל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זּוֹ נֹגַהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל א): "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב". וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ בְּרִית. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִפְּנֵי מָה חוֹלְקִין עָלָיו.
שיחות הר"ן, צ״ג
וּמָשִׁיחַ יוֹדֵעַ כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת.
שיחות הר"ן, צ״ג
אֲבָל הַצַּדִּיקִים, אֵינָם יוֹדְעִים אֶלָּא כְּשֶׁעוֹשִׂין מֵאֲלָפִים מֵאוֹת. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נוֹקְמִין וְנוֹטְרִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מֵאֲלָפִים מֵאוֹת, הֵם חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ – חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ", הַיְנוּ בְּחִינַת חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (יְשַׁעְיָה י"א): "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו" כְּתַרְגּוּמוֹ: 'וִיהוֹן צַדִּיקַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לֵהּ', הַיְנוּ בְּחִינַת 'מָתִין מָתִין' דְּהַיְנוּ מֵאוֹת.
שיחות הר"ן, צ״ג
הַיְנוּ מִי שֶׁיָּכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת הֵם חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, מְחַיִּין אֶת הַצַּדִּיקִים הַקְּטַנִּים.
שיחות הר"ן, צ״ג

מקורות שנשען עליהם

מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה וְשֹׁנֶ֥ה בְ֝דָבָ֗ר מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אִם תַּלְמִיד חָכָם נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ הוּא — חׇגְרֵיהוּ עַל מׇתְנֶיךָ. אִם
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים
שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃
וַהֲוָה כֵּיוַן דְּמָטָא זִימְנֵיהּ דְּיַעֲקב אָבוּנָן לְמִתְכַּנְשָׁא מִגּוֹ עַלְמָא הֲוָה מִסְתְּפֵי דִלְמָא אִית בִּבְנוֹי פְּסוּלָא קָרָ
אָמְרִי רַבָּנַן: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נֵאמְרֵיהּ, לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. לָא נֵאמְרֵיהּ, אֲמָרוֹ יַעֲקֹב. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים
וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ
אֵין דּוֹרְשִׁין בַּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם. וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכ
וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מׇתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃

הד בבית ברסלב

עַל פִּי הָעִנְיָן הַנּוֹרָא הַמְּבֹאָר בְּסוֹף סֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מֵעִנְיַן חִלּוּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַכּ

מקורות קרובים לעיון

הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.

ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות עדות 4ליקוטי הלכות
עַל פִּי הָעִנְיָן הַנּוֹרָא הַמְּבֹאָר בְּסוֹף סֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת מֵעִנְיַן חִלּוּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַכְּלָל כִּי יֵשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת וְהוּא אוֹר אֶחָד וְאִי אֶ
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות עדות 4ליקוטי הלכות
כִּי עִנְיַן חֲלֻקַּת אֲלָפִים לְמֵאוֹת אַף עַל פִּי שֶׁעֶצֶם הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי רַבֵּנוּ הַנִּשְֹגָּב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגָם, אַךְ מַה שֶּׁנּוּכַל לִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה רֶמֶז, אָנוּ מ
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות עדות 4ליקוטי הלכות
וְזֶה בְּחִינַת הַמִּצְוָה לְהוֹלִיד בָּנִים, כִּי כָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יִשְֹרָאֵל לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת נִכְלָלִין יוֹתֵר בְּשָׁרְשָׁם בִּבְחִינַת אֲלָפִים וּמַמְשִׁיכִין הָאוֹר מִשָּׁם מֵאֲלָפִים לְמֵאוֹת מֵחֲמַ