← מסלול רבי נחמן

שיחות הר"ן, צ״ו

רָאוּי לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת מֻפְרָשׁ מִתַּאֲווֹת, כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה וְשׁוּם תַּאֲוָה מִתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוּת הַכָּלוֹת וְנִפְסָדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.
שיחות הר"ן, צ״ו
וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין הַחוֹלֶה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא סָמוּךְ קְצָת לְעוֹלָם הַבָּא, עַל־כֵּן הוּא מוֹאֵס בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמִשְׁגָּל וְאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה, אַדְּרַבָּא כָּל הַתַּאֲווֹת קָצִים וּמְאוּסִים עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ'.
שיחות הר"ן, צ״ו
כֵּן יֵשׁ לָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ וּבִבְרִיאוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהִתְנַהֵג בְּלֹא תַּאֲווֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וּבְוַדַּאי אִם הָיָה נִזְכָּר בְּטוֹב זִכָּרוֹן מִתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל חִיּוּת וְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.
שיחות הר"ן, צ״ו
עַד שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מַעֲלָה גְּדוֹלָה הַשִּׁכְחָה, אַף שֶׁהִיא מִדָּה לֹא טוֹבָה, עִם כָּל זֶה הִיא מַעֲלָה שֶׁעַל יָדָהּ אֶפְשָׁר לָאָדָם לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.
שיחות הר"ן, צ״ו
כִּי אִם הָיָה נִזְכָּר מִתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא – כִּי יֵשׁ מַלְאָךְ גָּדוֹל מְאֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶלֶף רָאשִׁים וְכָל רֹאשׁ יֵשׁ לוֹ אֶלֶף לְשׁוֹנוֹת וְכָל לָשׁוֹן יֵשׁ לוֹ אֶלֶף קוֹלוֹת וְכָל קוֹל יֵשׁ לוֹ אֶלֶף נִגּוּנִים.
שיחות הר"ן, צ״ו
וּכְשֶׁהַמַּלְאָךְ הַזֶּה עוֹמֵד לְשׁוֹרֵר בְּוַדַּאי יָפֶה וְנָעִים מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר כְּלָל. וְעַתָּה יִזְכֹּר הָאָדָם עַצְמוֹ פְּחִיתוּת וְשִׁפְלוּת עֶרְכּוֹ נֶגֶד זֶה, וְאֵיךְ יוּכַל לִסְבֹּל חַיָּיו?, בְּוַדַּאי יִמְאַס עַצְמוֹ בְּחַיָּיו עַד שֶׁיִּגְוַע בְּלֹא עִתּוֹ.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְכֵן אִם הָיָה זוֹכֵר פְּחִיתוּתוֹ, בִּפְרָט כְּמוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים וּמְתֹעָבִים מְאֹד בַּעֲווֹנוֹת, בְּוַדַּאי אִם לֹא הָיָה שִׁכְחָה כְּלָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָרִים עַצְמוֹ כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת כָּל זֶה הַשִּׁכְחָה הוּא מַעֲלָה מִצַּד זֶה.
שיחות הר"ן, צ״ו
אֲבָל הָאָדָם רָאוּי לִזְכֹּר עַצְמוֹ לְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ ח"ו.
שיחות הר"ן, צ״ו
וַחֲכָמֵינוּ ז"ל, אָמְרוּ: 'שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת' וְכוּ'.
שיחות הר"ן, צ״ו
וִישַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ גְּדֻלַּת עוֹלָם אֶחָד, וְכַמָּה וְכַמָּה בָּתִּים יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה וְכַמָּה חֲצֵרוֹת וּמְבוֹאוֹת, וְכַמָּה וְכַמָּה עֲיָרוֹת וּמְדִינוֹת וְגֹדֶל שֶׁטַח שֶׁל כָּל עוֹלָם, וְכַמָּה וְכַמָּה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עַד אֵין מִסְפָּר וְגַלְגַּלִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם.
שיחות הר"ן, צ״ו
כִּי כָּל אֵלּוּ יֵשׁ בְּעוֹלָם אֶחָד מֵהָעוֹלָמוֹת. וּמֵעַתָּה שַׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל צַדִּיק, מַה יְקָרָה גְּדֻלָּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו וְתַעֲנוּגָיו עַד אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְהִנֵּה הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק, הוּא בּוֹנֵה אוֹתָם מִמַּחֲלֹקֶת.
שיחות הר"ן, צ״ו
כִּי כָּל דִּבְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁכָּל אֶחָד מְדַבֵּר הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים. כִּי הָאוֹתִיּוֹת נִקְרָאִים אֲבָנִים כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר יְצִירָה (ד־יב) "שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת" וְכוּ', וְהֵם בְּחִינַת 'חַלּוּקֵי אֲבָנִים', כִּי הָאֲבָנִים הַבָּאִים עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, הֵם מְחֻלָּקִים וְאֵין לָהֶם חִבּוּר.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְהַצַּדִּיק נוֹטֵל אֵלּוּ הָאֲבָנִים וּמְחַבֵּר אוֹתָם וּבוֹנֶה מֵהֶם בָּתִּים, כִּי הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם וּמְסַדְּרָם יַחַד זֶה עַל זֶה עַד שֶׁבּוֹנֶה מֵהֶם בַּיִת.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְזֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם בַּיִת, שֶׁעוֹשֶׂה מֵחַלּוּקֵי הָאֲבָנִים הַנַּ"ל בְּחִינַת שְׁלוֹם בַּיִת וּמֵהַבָּתִּים נַעֲשֶׂה עִיר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא, וְכֵן שַׁ"י עוֹלָמוֹת.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְזֶה בְּחִינַת "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ" (מִשְׁלֵי ח) (אוֹהֲבַי דַּיְקָא בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבָה שֶׁעוֹשֶׂה בֵּין הַחַלּוּקֵי אֲבָנִים נַעֲשׂוּ הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל).
שיחות הר"ן, צ״ו
וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרָה אֲבִיגַיִל לְדָוִד, בְּעֵת שֶׁחָלַק עָלָיו נָבָל וְדִבֵּר עָלָיו סָרָה כַּנֶּאֱמַר שָׁם אָמְרָה לוֹ. (שְׁמוּאֵל־ב ז): "וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי בַּיִת יַעֲשֶׂה לְךָ ה'", הַיְנוּ עַל־יְדֵי זֶה הַמַּחֲלֹקֶת "יַעֲשֶׂה לְךָ ה'" בַּיִת מֵהָאֲבָנִים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״ו
כִּי הַצַּדִּיק מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדָן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים עָלָיו לְכַף זְכוּת שֶׁכַּוָּנָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁאוֹרוֹ גָּדוֹל מְאֹד לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְגַם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דִּינִים וְקִטְרוּגִים גְּדוֹלִים עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת.
שיחות הר"ן, צ״ו
עַל־כֵּן הֵם חוֹלְקִים עָלָיו, וּבָזֶה הֵם מַשְׁתִּיקִים הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים.
שיחות הר"ן, צ״ו
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין קָשֶׁה עַל אָדָם אֶחָד, וְאֶחָד לוֹבֵשׁ קִנְאָה וְאוֹמֵר: 'אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶנְקֹם מִמֶּנּוּ וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ דִּין', עַל יְדֵי זֶה הוּא מַשְׁתִּיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר הַבַּעֲלֵי דִּין שֶׁמְּקַטְרְגִים שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל דִּינֵיהֶם.
שיחות הר"ן, צ״ו
נִמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ לִנְקֹם מִמֶּנּוּ עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי בְּוַדַּאי טוֹב וְנוֹחַ לוֹ לִסְבֹּל דִּינוֹ שֶׁל זֶה הָאֶחָד שֶׁזֶּה אֶפְשָׁר לוֹ לְסָבְלוֹ מִלִּסְבֹּל דִּינֵיהֶם ח"ו, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְסָבְלוֹ.
שיחות הר"ן, צ״ו
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל פִּינְחָס בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי. כִּי לוּלֵא פִּינְחָס הָיוּ יִשְׂרָאֵל ח"ו, חַיָּבִין כְּלָיָה ח"ו. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיָּצָא פִּינְחָס וְקִנֵּא קִנְאַת ה', עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁתַּק הַדִּין מֵעַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי וְכוּ'", כֵּן זֶה שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאוֹמֵר 'אֲנִי אֶעֱשֶׂה לוֹ וְאַרְאֶה לוֹ גְּבוּרָתִי וְנִקְמָתִי מִמֶּנּוּ', עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַשְׁתִּיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר הַדִּינִים כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְגַם עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּה אֲזַי מְנַסִּים אוֹתוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (דָּנִיֵּאל א־ד), וְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא בְּחִינַת פֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אֲדֹנָי, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מַלְכוּת פֶּה.
שיחות הר"ן, צ״ו
וְזֶה שֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק עָלָיו הוּא נִסָּיוֹן לְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת, אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בַּפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק הַחוֹלֵק עָלָיו וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתוֹ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. נִמְצָא שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה.
שיחות הר"ן, צ״ו

מקורות שנשען עליהם

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, ש
וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָ֠ם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל
שבע כפולות כיצד צרפן. שתי אבנים בונות שני בתים. שלש בונות ששה בתים. ארבע בונות ארבעה ועשרים בתים. חמש בונות מאה ועשרים בתים. שש בונות שבע מא
לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃
וּלְמִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַהֲנִיחֹ֥תִי לְךָ֖ מִכׇּל־אֹיְבֶ֑יךָ וְהִגִּ֤יד לְךָ֙ יְהֹוָ֔ה כִּי
שָׂ֥א נָ֖א לְפֶ֣שַׁע אֲמָתֶ֑ךָ כִּ֣י עָשֹֽׂה־יַעֲשֶׂה֩ יְהֹוָ֨ה לַאדֹנִ֜י בַּ֣יִת נֶאֱמָ֗ן כִּֽי־מִלְחֲמ֤וֹת יְהֹוָה֙ אֲדֹנִ֣י נִלְחָ֔ם וְרָ
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶ
וַ֠יָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽ
פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם ו
יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כׇּל־מאֿוּם֩ וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּלִ֣ים בְּכׇל־חׇכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲש
דָּבָר אַחֵר, וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן גּ

הד בבית ברסלב

[עַל־פִּי שִׂיחוֹת הָרָ"ן צ"ו - רָאוּי לְאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא] אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה אוֹתָהּ

מקורות קרובים לעיון

הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.

ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות ערב 3ליקוטי הלכות
וּבֶאֱמֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם תַּאֲוָה אֲלֵיהֶם בָּרָא הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאָדָם, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהִתְקַיֵּם בָּעו
ליקוטי תפילות, חלק ב 49ליקוטי תפילות
שֶׁאַמְשִׁיךְ וְאַשְׁמִיט אֶת עַצְמִי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, רַק אַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִהְיוֹת בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמִשְׁגָּל כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם אֵין שׁוּם תַּאֲוָה מִתַּאֲווֹת עוֹ
ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות קדושין 3ליקוטי הלכות
וְאַגַּב שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּעִנְיָן זֶה אָמַרְתִּי לְבָאֵר מַה שֶּׁנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל שְׁתֵּי הַתַּאֲווֹת הָרָעוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם, תַּאֲוַת נִאוּף וְתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהֵם הֵם הָעִקָּ