מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

אמרי בינה — שאלות 142

אמי שהיה ישן בדרך ולא ידע שחשכה בליל שבת שהישן לא קנה שביתה, ויש לו ארבע אמות לכל רוח, ונזדמן פעם אחת שהיו שלשה בני אדם ישנים בדרך, ולא ידעו שחשיכה ויקם אחד מהם וישאל לחכם אם מותר הוא ליקח סעודתו וילך במקום חבירו ויאכל עמו ביחד, א"ל החכם אתה מותר לילך אצל השנים ותאכל עמהם וכן השנים יכולים לבא אצלך להביא סעודתם לאכול עמך, אבל הם אינם יכולים לילך זה אצל זה כלל, ושואלים מי הוא זה מן השלשה הנז' שהתיר לו החכם בכך ואסר על חביריו ואיך היה הענין שלהם: