מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםאמרי בינה — שאלות 219
אהאומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ומת השליח, הדין הוא חזקת שליח עשה שליחותו ובודאי קדש לו אשה ולא ידעינן מי זאת, והנה זה הלך וקדש אשה הוא בעצמו ובא הדבר לפני חכמים ואסרו לי לישאנה. תאמר מפני מה אסרו אותה לו, והלא היא פנויה ואם זו שקדש לו השליח ואם לאו הרי קדשה בעצמו: