מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםאמרי בינה — תשובות 144
אהתירוץ הוא דעופות דרכם לפרוח אחד אחד ויוצאין ונכנסין אחד אחד להכי אמרינן אחד מהם פרח והלך לו ונשארו השנים, אך המנה לא פרחה והלכה מאיליה אלא ניטלה על ידי בעליה ובודאי כשבא ליטול לא יטול מנה ויניח מנה מאחר דשני המנים הם מעות מעשר שני שצריך להעלותם לירושלים על כן בודאי אם ירצה ליטול אותם מתיבה זו להניחם במקום אחר יהיה נוטל את כולם ולא יטול מנה ויניח מנה, לכן אמרינן ודאי נטל הכל להניחם במקום אחר ושכח מה שעשה, ועל כן זו המנה היא חולין: