מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםאמרי בינה — תשובות 309
אמפורש הטעם בלבוש היכא דלמחר הוא עיקר הנדר שאסר עליו השינה של מחר, אע"פ שתלה אותה בשינה של היום הנה אם בזה היום יישן אז נודע לו דהשינה של מחר אסורה עליו ובודאי לא ישכח למחר נדרו לישן, אבל היכא דהשינה של מחר אינה עיקר הנדר שלא אסרה עליו, דהוא אסר השינה של היום ותלה האיסור בשינה של מחר, אז אם ישן היום חוששין שמא למחר ישכח וישן, כיון דגוף השינה של מחר אינה אסורה עליו אלא השינה של היום הוא שאסרה עליו, דבשינה של מחר נאסרת למפרע עליו שינת היום: