מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

בבלי בבא בתרא — סז.

סז.אַגְבַּהּ עִישּׂוּר נִכְסֵי, אֲפִילּוּ מֵאִצְטְרוֹבְלֵי דְרֵיחַיִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, מַגְבֵּינַן אֲפִילּוּ מֵעַמְלָא דְבָתֵּי.● 17
סז.מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת; אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר.● 16
סז.גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים הַחִיצוֹנִים, וּבָתִּים הַפְּנִימִים, וּבֵית הַחוֹלְסָאוֹת. חֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ, וְשֶׁאֵין פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – [אֵלּוּ] וְאֵלּוּ נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא מִילוּסָא שֶׁל חָצֵר.● 14
סז.אָמַר מָר: פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּרוֹב תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ לְגוֹ, הָא דְּרוֹב תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ לְבַר.● 11
סז.רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר. אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״דֵּירְתָּא״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתֵּי מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגִי – דַּאֲמַר לֵיהּ: ״דָּרְתָּא״; מָר סָבַר: תַּרְבִּיצָא מַשְׁמַע, וּמָר סָבַר: בָּתֵּי מַשְׁמַע.● 10
סז.אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ ״דָּרְתָּא״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתֵּי מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגִי, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״חָצֵר״; מָר סָבַר: חָצֵר – אַוֵּירָא מַשְׁמַע, וּמָר סָבַר: כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.● 9
סז.וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: מָכַר לוֹ חוֹלְסִית וּמְצוּלָה; הֶחְזִיק בַּחוֹלְסִית – לֹא קָנָה מְצוּלָה, הֶחְזִיק בַּמְּצוּלָה – לֹא קָנָה חוֹלְסִית. אִינִי?! וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כּוּלָּן!● 10
סז.הָתָם הוּא דְּסַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, וְכוּלַּהּ חֲדָא תַּשְׁמִישְׁתָּא הוּא; אֲבָל הָכָא – הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד, וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד.● 4
סז.וְאִיכָּא דְּאָמְרִי,● 4
סז:אָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: הֶחְזִיק בַּחוֹלְסִית – קָנָה מְצוּלָה. פְּשִׁיטָא – דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת וְכוּ׳! מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּסַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, אֲבָל הָכָא – הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד, וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד; קָא מַשְׁמַע לַן.● 15
סז:מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמֶּמֶל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲבִירִים וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַקּוֹרָה.● 19
סז:גְּמָ׳ ״יָם״ – טְלָפְחָא. ״מֶמֶל״ – אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: מַפְרַכְתָּא. ״בְּתוּלוֹת״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּלוֹנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז, שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהֶן אֶת הַקּוֹרָה. ״עֲבִירִים״ – כִּבְשֵׁי. ״גַּלְגַּל״ – חוּמַרְתָּא. ״קוֹרָה״ – קוֹרָה.● 14
סז:תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת [הַ]נְּסָרִים, וְאֶת הַיְּקָבִים, וְאֶת הַמַּפְרֵכוֹת, וְאֶת הָרֵיחַיִם הַתַּחְתּוֹנוֹת – אֲבָל לֹא הָעֶלְיוֹנָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבִירִים, וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין.● 12
סז:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַקּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִקְרָא בֵּית הַבַּד אֶלָּא עַל שׁוּם קוֹרָה.● 6
סז:מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ – לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִין, וְאֶת הַסְּפָלִין, וְאֶת הַבֵּלָנִיּוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם, וְלֹא אֶת אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים.● 12
סז:גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ – מָכַר אֶת בֵּית הַנְּסָרִין, וְאֶת בֵּית הַיְּקָמִין, וְאֶת בֵּית הַסְּפָלִים, וְאֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת; אֲבָל לֹא אֶת נְסָרִין עַצְמָן, וְלֹא יְקָמִין עַצְמָן, וְלֹא סְפָלִים עַצְמָן, וְלֹא וִילָאוֹת עַצְמָן. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר לוֹ אֶת הַבְּרֵיכוֹת הַמְסַפְּקוֹת לוֹ מַיִם – בֵּין● 8