בבלי בבא קמא — קטז.

קטז.תִּשָּׁפֵךְ הַכֹּל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תֵּעָשֶׂה זִילּוּף. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי אַכְרִיעַ; בַּבַּיִת – תֵּעָשֶׂה זִילּוּף, וּבַשָּׂדֶה – תִּשָּׁפֵךְ הַכֹּל.● 12

קטז.אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּיָשָׁן – תֵּעָשֶׂה זִילּוּף, וּבְחָדָשׁ – תִּשָּׁפֵךְ הַכֹּל. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַכְרָעָה שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת.● 9

קטז.אִם אָמַר לוֹ: ״אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְכוּ׳״. אַמַּאי? וְנֵימָא לֵיהּ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״!● 6

קטז.מִי לָא תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְהָיְתָה מַעְבּוֹרֶת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: ״טוֹל דִּינָר, וְהַעֲבִירֵנִי״ – אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. אַלְמָא אָמַר לֵיהּ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״; הָכָא נָמֵי, לֵימָא לֵיהּ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״!● 5

קטז.הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לְסֵיפָא – וְאִם אָמַר לוֹ: ״טוֹל דִּינָר זֶה בִּשְׂכָרְךָ, וְהַעֲבִירֵנִי״ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם.● 4

קטז.מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: בְּצַיָּיד הַשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם, וְאָמַר לֵיהּ: אַפְסֵדְתַּנִי כְּווֹרֵי בְּזוּזָא.● 5

קטז.שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵירוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְכוּ׳. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, הָתָם הוּא דְּכִי פֵּירֵשׁ יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כּוּלֵּיהּ, מִשּׁוּם דִּבְיָדַיִם קָא פָסֵיד; אֲבָל הָכָא דְּמִמֵּילָא, נֵימָא: אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ.● 4

קטז.וְאִי אַשְׁמְעִינַן סֵיפָא, הָכָא הוּא דְּבִסְתָמָא אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ, מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא; אֲבָל הָתָם, דִּבְיָדַיִם, אֵימָא אֲפִילּוּ בִּסְתָמָא יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כּוּלֵּהּ; צְרִיכָא.● 2

קטז.בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: יָרַד לְהַצִּיל, וְעָלָה שֶׁלּוֹ מֵאֵלָיו, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מִשְּׁמַיָּא רְחִימוּ עֲלֵיהּ.● 5

קטז.כִּי הָא דְּרַב סָפְרָא הֲוָה קָא אָזֵיל בִּשְׁיָירְתָּא, לַוִּינְהוּ הָהוּא אֲרִי. כֹּל לֵילְיָא קָא (שַׁדַּר) [שָׁדוּ] לֵיהּ חֲמָרָא דְּחַד מִינַּיְיהוּ, וְקָא אָכֵיל. כִּי מְטָא זִמְנֵיהּ דְּרַב סָפְרָא, (שַׁדַּר) [שְׁדָא] לֵיהּ חֲמָרֵאּ וְלָא אַכְלֵיהּ. קְדֵים רַב סָפְרָא וּזְכָה בֵּיהּ.● 3

קטז.אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: לְמָה לֵיהּ לְמִיזְכֵּי בֵּיהּ? נְהִי דְּכִי אַפְקְרֵיהּ – אַדַּעְתָּא דְאַרְיָה אַפְקְרֵיהּ, אַדַּעְתָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אַפְקְרֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: רַב סָפְרָא לְרַוְוחָא דְמִילְּתָא הוּא דַּעֲבַד.● 3

קטז.בְּעָא מִינֵּיהּ רַב מֵרַבִּי: יָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל, מַהוּ? אָמַר לוֹ: וְזוֹ שְׁאֵילָה, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ.● 1

קטז.אֵיתִיבֵיהּ: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל● 1

קטז:לְהָבִיא כְּרוּב וְדוּרְמַסְקָנִין לַחוֹלֶה, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁהִבְרִיא – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם!● 14

קטז:אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי?! הָתָם עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ, הָכָא לָא עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ.● 9

קטז:תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִיס לְטוֹרְפָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת.● 8

קטז:וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּיר הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם – מְחַשְּׁבִין אַף לְפִי נְפָשׁוֹת; וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִין.● 9

קטז:רַשָּׁאִין הַחַמָּרִין לְהַתְנוֹת שֶׁכׇּל מִי שֶׁיֹּאבַד לוֹ חֲמוֹרוֹ נַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִם אָמַר: ״תְּנוּ לִי, וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.● 8

קטז:פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ חֲמָרָא אַחֲרִינָא. מַהוּ דְּתֵימָא: הָא קָא מְינַטַּר לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן – שָׁאנֵי נְטִירוּתָא דְחַד מִנְּטִירוּתָא דְבֵי תְרֵי.● 7

קטז:תָּנוּ רַבָּנַן: סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם; עָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטוֹבְעָהּ, וְהֵקֵילּוּ מִמַּשָּׂאָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן; וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים.● 5

קטז:וְרַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת, שֶׁכׇּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ סְפִינָה נַעֲמִיד לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. אָבְדָה לוֹ בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִי פֵּירַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכִין – אֵין מַעֲמִידִין.● 3

קטז:פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּבְנִיסָן מְרַחֲקִי חַד אַשְׁלָא, וּבְתִשְׁרִי מְרַחֲקִי תְּרֵי אַשְׁלֵי, וְקָא אָזֵיל בְּיוֹמֵי נִיסָן לִמְקוֹם תִּשְׁרֵי; מַהוּ דְּתֵימָא: דַּוְושֵׁיהּ נָקֵיט וְאָזֵיל, קָא מַשְׁמַע לַן.● 5

קטז:תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְעָמַד גַּיִיס וּטְרָפָהּ, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל – הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר: ״אֲנִי אַצִּיל לְעַצְמִי״ – הִצִּיל לְעַצְמוֹ.● 4

קטז:הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִילּוּ סֵיפָא נָמֵי לָאֶמְצַע! וְאִי דְּלֹא יָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי לְעַצְמוֹ!● 3

קטז:אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָכָא בְּשׁוּתָּפִין עָסְקִינַן, וּכְגוֹן זֶה – שׁוּתָּף חוֹלֵק שֶׁלֹּא לְדַעַת חֲבֵירוֹ; אֲמַר – פָּלֵיג, לָא אֲמַר – לָא פָּלֵיג.● 7

קטז:רָבָא אָמַר: הָכָא בְּפוֹעֲלִין עָסְקִינַן, וּכְרַב – דְּאָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם.● 3

קטז:וְכַמָּה דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ – כְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת דָּמֵי, וְכִי הָדַר בֵּיהּ – טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא, דִּכְתִיב: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.● 3

קטז:רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק. גַּלִּי דַּעְתֵּיהּ – לְעַצְמוֹ, לָא גַּלִּי דַּעְתֵּיהּ – לָאֶמְצַע.● 3

קטז:מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּנְטָלוּהָ מַסִּיקִין, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״; אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר.● 4

קטז:גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי ״מַסִּיקִין״ – לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ״מַצִּיקִין״ – לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי ״מַצִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ״בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק״.● 1

קטז:וּמַאן דְּתָנֵי ״מַסִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ״יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל״ – וּמְתַרְגְּמִינַן: יַחְסְנִינֵּיהּ סַקָּאָה.● 3

קטז:אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאַנְסוּהָ לְאַרְעָא דִידֵיהּ וְלָא אֲנַסוּה כּוּלֵּי אַרְעָתָא, הָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא כּוּ׳, אִי לָא – לָא!● 2

קטז:לָא צְרִיכָא, דְּאַחְוַי אַחְווֹיֵי. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַנְסוּהּ גּוֹיִים, (וְאָמְרִי) [וְאַחְוִי] לֵיהּ אַחְוֹיֵי אַרְעָתֵיהּ, וְאַחְוִי הָהִוא בַּהֲדַיְיהוּ.● 3

קטז:הָהוּא גַּבְרָא דְּאַחְוִי אַכַּרְיָא דְחִטֵּי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוֹמֵי. יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, וְיָתֵיב רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא לְרַב נַחְמָן: דִּינָא אוֹ קְנָסָא?● 1

קטז:אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא, דִּתְנַן: אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה; וְאוֹקִימְנָא דְּאַחְוִי אַחְווֹיֵי. בָּתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינֵּיהּ● 1