בבלי זבחים — יב.

יב.דְּאִיתַּקַּשׁ לְנֵרוֹת.● 3

יב.הָתָם נָמֵי, כְּתִיב: ״שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב״!● 2

יב.הָהוּא לִ״יאוּחַר דָּבָר״ הוּא דַּאֲתָא, דְּתַנְיָא: יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בָּעָרֶב״ וּ״בֵין הָעַרְבָּיִם״, לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ בִּלְבַד.● 2

יב.וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ שָׁחֵיט לֵיהּ מִצַּפְרָא – אָמְרַתְּ זִימְנֵיהּ הוּא, וְכִי מָטֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם – אָמְרַתְּ ״יְאוּחַר דָּבָר״?● 1

יב.אִין; דְּהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה – מִתְפַּלֵּל שֶׁל מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל שֶׁל מוּסָפִין.● 3

יב.וּ״בֵין הָעַרְבַּיִם״ דִּכְתִיב גַּבֵּי קְטֹרֶת וְנֵרוֹת, לְמָה לִי?● 3

יב.וְעוֹד הֵשִׁיב רַבִּי – תַּחַת בֶּן בְּתִירָא – לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר – שֶׁאֵין מִקְצָתוֹ רָאוּי, תֹּאמַר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – שֶׁמִּקְצָתוֹ רָאוּי?!● 4

יב.וְאִם אִיתָא, כּוּלּוֹ רָאוּי הוּא!● 3

יב.אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פּוֹסֵל הָיָה בֶּן בְּתִירָא בְּפֶסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי.● 1

יב.מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אִם כֵּן, פֶּסַח כָּשֵׁר לְבֶן בְּתִירָא – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּאַפְרְשֵׁיהּ הָאִידָּנָא – דָּחוּי מֵעִיקָּרוֹ הוּא, וְאִי דְּאַפְרְשִׁינְהוּ מֵאֶתְמוֹל – נִרְאֶה וְנִדְחֶה הוּא!● 8

יב.אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: תְּהֵא לְאַחַר חֲצוֹת.● 2

יב.אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מִצַּפְרָא – אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם.● 2

יב.רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מֵאוּרְתָּא – לַיְלָה אֵין מְחוּסָּר זְמַן; דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לֵיל שְׁמִינִי נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר.● 4

יב.וְכִדְרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי, דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי רָמֵי: כְּתִיב ״וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ״ – הָא לַיְלָה חֲזֵי; וּכְתִיב ״וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״ – הָא לַיְלָה לָא חֲזֵי!● 2

יב.הָא כֵּיצַד? לַיְלָה לִקְדוּשָּׁה, וְיוֹם לְהַרְצָאָה.● 4

יב.אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: לֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין?!● 2

יב.אֲמַר לֵיהּ: אִין; דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּהֵמָה שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין – הִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ, וְחָזַר וְלָקַח חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישָׁהּ – קְדוֹשָׁה, וְאֵינָהּ קְרֵיבָה.● 4

יב.וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָהּ כְּיוֹצֵא בָּהּ.● 2

יב.וּשְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, וּשְׁמַע מִינַּהּ דָּחוּי מֵעִיקָּרָא הָוֵה דָּחוּי, וּשְׁמַע מִינַּהּ● 2

יב:יֵשׁ דִּחוּי בְּדָמִים.● 5

יב:אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּמֵּד, וְחָזַר בּוֹ – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה.● 3

יב:אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּטָּה, וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה.● 4

יב:וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – מִשּׁוּם דְּהוּא דָּחֵי נַפְשֵׁיהּ בְּיָדַיִם; אֲבָל הָכָא דְּמִמֵּילָא אִידְּחִי – כְּיָשֵׁן דָּמֵי.● 2

יב:וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא – מִשּׁוּם דְּאֵין בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר; אֲבָל הָכָא דְּיֵשׁ בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.● 2

יב:בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְהוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְחָזְרוּ בָּהֶן, מַהוּ? מִי הָוֵי דָּחוּי, אוֹ לָא הָוֵי דָּחוּי?● 2

יב:אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: כִּי פָּתַח רַבִּי יוֹחָנָן בִּדְחוּיִין – מֵהָא פָּתַח. מַאי טַעְמָא? הָתָם – גַּבְרָא אִידְּחִי, קׇרְבָּן לָא אִידְּחִי; הָכָא – קׇרְבָּן נָמֵי אִידְּחִי.● 4

יב:אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבְּלַנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן כּוּ׳. לְמָה לִי לְמִתְנָא ״שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן״? דְּכוּלְּהוּ בַּחֲדָא שִׁיטְתָא הֲווֹ קָיְימִי.● 3

יב:לֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה.● 1

יב:אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּבֶן עַזַּאי? ״עוֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״ – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה.● 1

יב:אָשָׁם נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ״הוּא״!● 1

יב:הָהוּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב.● 2

יב:הַאי נָמֵי לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב!● 1

יב:תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי.● 3

יב:גַּבֵּי אָשָׁם נָמֵי תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי!● 1

יב:אֶלָּא בֶּן עַזַּאי בְּקַל וָחוֹמֶר מַיְיתֵי לַהּ: וּמָה חַטָּאת שֶׁאֵינָהּ כָּלִיל, שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!● 2

יב:מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת!● 1

יב:פֶּסַח יוֹכִיחַ.● 1

יב:מָה לְפֶסַח, שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ!● 1

יב:חַטָּאת תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין; לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן פָּסוּל; אַף אֲנִי אָבִיא עוֹלָה – שֶׁהִיא קָדָשִׁים, וּשְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה.● 1

יב:מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת!● 2

יב:בֶּן עַזַּאי,● 1