מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

בבלי זבחים — מד.

מד.אִם לֹא נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה?! הָא מִטּוּמְאַת שֶׁרֶץ קָאָתְיָא, וְדַיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן!● 5
מד.אָמַר זְעֵירִי: קַלּוֹת – טוּמְאַת שֶׁרֶץ, חֲמוּרוֹת – טוּמְאַת מֵת. וְהָכִי קָאָמַר: אִילּוּ נֶאֱמַר טוּמְאַת שֶׁרֶץ וְנֶאֱמַר מַעֲשֵׂר וּתְרוּמָה, וְלֹא נֶאֶמְרָה טוּמְאַת מֵת – הָיִיתִי אוֹמֵר: [קַלּוֹת] עַל הַקַּלּוֹת בְּלָאו, וְעַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה;● 2
מד.וּמִדְּקַלּוֹת עַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה – חֲמוּרוֹת נָמֵי עַל הַקַּלּוֹת בְּמִיתָה; לְכָךְ נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת.● 1
מד.כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לְאָדָם בֵּין לְמִזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל.● 1
מד.תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא כַּיּוֹצֵא בִּשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִים – נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף כֹּל נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד;● 3
מד.נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִבְּשַׂר״ – כֹּל (שֶׁשִּׁירִין) [שֶׁשְּׁיָרָיו] נֶאֱכָלִין. עוֹלָה שֶׁאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״.● 3
מד.מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת, עַד שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים לִי״.● 3
מד.וְאָתֵי נוֹתָר ״חִילּוּל״–״חִילּוּל״ מִטּוּמְאָה, וְאָתֵי פִּיגּוּל ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר.● 2
מד.וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפוֹ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, לָמָּה נֶאֱמַר שְׁלָמִים מֵעַתָּה? לוֹמַר לָךְ: מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִים – שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל.● 2
מד.הָעוֹלָה – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ, וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – דָּמָם מַתִּיר אֶת אֵימוּרֵיהֶן לִיקְרַב.● 1
מד.וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקּוֹמֶץ, וְאֶת הַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, וְהַדָּם.● 1
מד.רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִין – שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְחַיָּיבִין עָלָיו, אַף כֹּל שֶׁיֶּשְׁנָן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. יָצְאוּ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, הוֹאִיל שֶׁאֵין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל.● 1
מד.אָמַר [מָר]: כַּיּוֹצֵא בִּשְׁלָמִים. מַאי נִיהוּ? בְּכוֹר, דְּנֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. בְּמַאי אָתֵי? אִי בְּמָה מָצִינוּ – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ:● 3
מד.מָה לִשְׁלָמִים – שֶׁהֵן טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק!● 1
מד.אֶלָּא מֵ״אִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״.● 3
מד.הָנֵי תְּרֵי כְּלָלֵי דִּסְמִיכִי אַהֲדָדֵי נִינְהוּ! אָמַר רָבָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְּלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט.● 4
מד.עַד שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּתַנְיָא: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אֵימָא סֵיפָא: וּמוֹצִיא אֲנִי מִנְחַת נְסָכִים וְהַדָּם – אֲתָאן לְרַבָּנַן!● 2
מד.דְּתַנְיָא: נִסְכֵי בְהֵמָה – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִפְּנֵי שֶׁדַּם הַזֶּבַח מַתִּירָן לִיקָרֵב. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא אָדָם מֵבִיא אֶת זְבָחָיו הַיּוֹם, וּנְסָכִין מִיכָּן עַד עֲשָׂרָה יָמִים! אָמַר לָהֶן: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָּא בְּבָאִין עִם הַזֶּבַח.● 1
מד.אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – מַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ; וּמִדְּמַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ – מַתְּנוֹתָיו מְפַגְּלִי לֵיהּ.● 3
מד.דְּתַנְיָא: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – מוֹעֲלִין בּוֹ, עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.● 3
מד.רַבִּי אוֹמֵר: מוֹעֲלִין, עַד שֶׁיִּתֵּן מַתְּנוֹתָיו. וְשָׁוִין שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּתֵּן מַתַּן שֶׁבַע וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת.● 3
מד.אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר: גַּבְרָא רַבָּא כְּרַב יוֹסֵף, לֵימָא כִּי הָא מִילְּתָא?!● 2
מד:הֲרֵי לוֹג [הַבָּא] בִּפְנֵי עַצְמוֹ – דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא מַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ, וְלָא מְפַגְּלִין לֵיהּ! דְּתַנְיָא: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִפְּנֵי שֶׁדָּם מַתִּירוֹ לַבְּהוֹנוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.● 5
מד:אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: וַהֲלֹא אָדָם מֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַכְשָׁיו, וְלוֹג מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים! אָמַר לָהֶן: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָּא בְּבָא עִם הָאָשָׁם.● 2
מד:אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר הִיא, וּסְמִי מִיכָּן נְסָכִים. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם לָא תִּסְמֵי; וְתָנָא לוֹג הַבָּא עִם הָאָשָׁם – וְהוּא הַדִּין לִנְסָכִים הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח, וַהֲדַר תָּנָא נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן – וְהוּא הַדִּין לְלוֹג הַבָּא לִפְנֵי עַצְמוֹ.● 3
מד:חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנֵי לֵוִי:● 2
מד:״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״מִן הָאֵשׁ״ כְּתַב רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו מוֹתָר מִן הָאֵשׁ הוּא; קָא מַשְׁמַע לַן.● 6
מד:״לְכׇל מִנְחָתָם״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת עוֹמֶר וּמִנְחַת הַקְּנָאוֹת. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ – וּמִנְחַת הָעוֹמֶר לְהַתִּיר אָתְיָא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת לְבָרֵר עָוֹן קָאָתְיָא; קָא מַשְׁמַע לַן.● 3
מד:״וּלְכׇל חַטָּאתָם״ – לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נְבֵילָה הִיא.● 2
מד:״לְכׇל אֲשָׁמָם״ – לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לְהַכְשִׁיר קָאָתוּ; קָא מַשְׁמַע לַן.● 2
מד:אֲשַׁם מְצוֹרָע – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע.● 2
מד:״אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ״ – זֶה גֶּזֶל הַגֵּר. ״לְךָ הוּא״ – שֶׁלְּךָ יִהְיֶה, אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה.● 5
מד:תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: פִּיגֵּל בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ – פִּיגֵּל. בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים – לֹא פִּיגֵּל.● 4
מד:כֵּיצַד? הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ לְמָחָר״ – לֹא פִּיגֵּל, שֶׁמַּחְשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים לֹא פִּיגֵּל. הָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי מַזֶּה עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִים וְלִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״ – לֹא פִּיגֵּל, שֶׁמַּחְשָׁבָה בִּפְנִים בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ.● 3
מד:אֲבָל הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״, אוֹ ״לְהַקְטִיר אֵימוּרִים לְמָחָר״ – פִּיגֵּל, שֶׁמַּחְשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ.● 3
מד:אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי קְרָא? ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – וְכִי מָה לָמַדְנוּ מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים מֵעַתָּה?● 4
מד:אֶלָּא מַקִּישׁ פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְשׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; מָה שׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים – עַד שֶׁיְּהוּ מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אַף פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ – עַד שֶׁיְּהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.● 3
מד:אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי.● 1
מד:אָמַר רָבָא:● 1