מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

בבלי כריתות — כא.

כא.אוֹצִיא דַּם שְׁרָצִים – שֶׁאֵין בָּהֶם טוּמְאָה חֲמוּרָה. אוֹצִיא דַּם בֵּיצִים – שֶׁאֵין מִין בָּשָׂר, דַּם דָּגִים דַּם חֲגָבִים – שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר.● 8
כא.״לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״? אִי מָה עוֹף שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְאַיִם, אַף בְּהֵמָה – שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְאַיִם! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלַבְּהֵמָה״.● 7
כא.אִי מָה בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בְּאֵם עַל הַבָּנִים, אַף עוֹף שֶׁאֵינוֹ בְּאֵם עַל הַבָּנִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״.● 5
כא.וְאֵימָא: ״כׇּל דָּם״ – כָּלַל, ״עוֹף וּבְהֵמָה״ – פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, עוֹף וּבְהֵמָה – אִין, מִידִּי אַחֲרִינָא – לָא!● 3
כא.״נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כׇּל דָּם״ – חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וְכָלַל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.● 3
כא.וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא, כְּלָלָא קַמָּא לָאו, כְּלָלָא בָּתְרָא כָּרֵת!● 3
כא.הַאי תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל [בְּרִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי וּ]כְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרְשִׁינַן מִן הָדֵין גַּוְונָא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא.● 3
כא.אָמַר מָר: כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוּמְאָה קַלָּה וְטוּמְאָה חֲמוּרָה, וְיֵשׁ בָּהֶ[ן] אִיסּוּר וְהֶיתֵּר וְיֵשׁ בָּהֶן מִין בָּשָׂר, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוּמְאָה קַלָּה וְטוּמְאָה חֲמוּרָה וְכוּ׳.● 2
כא.״אַף כֹּל״ דְּקָתָנֵי לְאֵיתוֹיֵי מַאי?● 2
כא.אָמַר רַב אַדָּא בַּר אָבִין: לְאֵתוֹיֵי דָּמוֹ שֶׁל כּוֹי. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוֹי סְפֵיקָא הוּא, אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמֵיסַר סְפֵיקָא? אֶלָּא קָסָבַר כּוֹי בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.● 5
כא.אַשְׁכְּחַן דָּמוֹ, חֶלְבּוֹ מְנָלַן? ״מִכׇּל חֵלֶב״. נִבְלָתוֹ מְנָלַן? ״מִכׇּל נְבֵלָה״.● 3
כא.גִּיד הַנָּשֶׁה מְנָלַן? בְּכַף הַיָּרֵךְ תַּלְיֵהּ רַחֲמָנָא, וְהָא אִית לֵיהּ כַּף הַיָּרֵךְ.● 3
כא.טוּמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָה, מְנָלַן? סְבָרָא, מִדִּלְכֹל מִילֵּי רַבְּיֵיהּ רַחֲמָנָא כִּבְהֵמָה, טוּמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָתוֹ נָמֵי כִּבְהֵמָה.● 3
כא.אָמַר מָר: אוֹצִיא דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה חֲמוּרָה וְאֵין בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה. וּרְמִינְהִי: הַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָם – צָרִיךְ מַחְשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר.● 3
כא.וְקַשְׁיָא לַן: מַחְשָׁבָה לְמָה לִי? תֵּעָשֶׂה חֲתִיכָה שֶׁלּוֹ מַחְשָׁבָה! וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּחוֹתְכוֹ לַכֶּלֶב, וּמַחְשָׁבָה לַכֶּלֶב לָאו מַחְשָׁבָה הִיא.● 4
כא.וְלָא? וְהָתְנַן, כְּלָל אָמְרוּ בְּטוּמְאָה: כֹּל הַמְיוּחָד לֶאֱכוֹל אָדָם – טָמֵא, עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֲכִילַת כֶּלֶב!● 2
כא.הָהוּא לְאַסּוֹקֵי טוּמְאָה מִינֵּיהּ, דְּכֵיוָן דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה חֲזֵי לְאָדָם, לְאַסּוֹקֵי מִטּוּמְאָה עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֲכִילַת כֶּלֶב. הָכָא לְאַחוֹתֵי לֵיהּ טוּמְאָה, אִי חֲזֵי לְאָדָם – חֲזֵי לְכֶלֶב, אִי לָא חֲזֵי לְאָדָם – לָא חֲזֵי לְכֶלֶב.● 2
כא.מִכׇּל מָקוֹם קָתָנֵי מַחְשָׁבָה, וּמַחְשָׁבָה – לְטוּמְאָה קַלָּה הִיא! הָנֵי מִילֵּי מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה – טָמֵא הוּא טוּמְאָה חֲמוּרָה.● 2
כא.דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי בְּהֵמָה לְאַחַר מִיתָה, אִי בָּשָׂר – מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאִם דָּם – מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה,● 2
כא.דִּתְנַן: דַּם נְבֵילוֹת – בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין.● 2
כא.לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִכְדִתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכׇל מָקוֹם, נִבְלַת [הָ]עוֹף הַטָּהוֹר בַּכְּפָרִים – צָרִיךְ מַחְשָׁבָה, וְאֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר.● 6
כא.נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְחֵלֶב בַּשְּׁוָקִים – אֵין צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר.● 4
כא.וַאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא: מַחְשָׁבָה, לְמָה לִי לְטוּמְאָה קַלָּה? הִיא גּוּפַהּ טוּמְאָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן דְּאִיכָּא פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵילָה, וְצֵרְפָהּ לְפָחוֹת מִכְּבֵיצָה אוֹכָלִין, דְּהַאי וְהַאי הָוֵי כְּבֵיצָה.● 4
כא.אִי הָכִי, לִיבְעֵי נָמֵי הֶכְשֵׁר, דְּהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע [זֵרוּעַ] אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״ – מָה זְרָעִים מְיוּחָדִין שֶׁאֵין סוֹפָן לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה וְצָרִיךְ הֶכְשֵׁר, אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה צָרִיךְ הֶכְשֵׁר!● 2
כא.אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בָּאוֹכָלִין דְּעָלְמָא, דְּלֵית בְּהוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה, אֲבָל הָכָא, דְּאִיכָּא בְּגַוֵּיהּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵילָה, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מְצָרֵף לֵיהּ כְּזַיִת – לָא בָּעֵי הֶכְשֵׁר.● 1
כא:לְאַפּוֹקֵי מֵת, אַף עַל גַּב דִּמְמַלֵּיא לֵיהּ – לָא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, מִשּׁוּם דְּבָטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם.● 5
כא:רַב חֲנַנְיָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּהָוֵי כְּזַיִת, הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁחִיפָּהוּ בְּבָצֵק.● 6
כא:אִי הָכִי, הֶכְשֵׁר נָמֵי נִיבְעֵי! הָנֵי מִילֵּי בָּאוֹכָלִין אַחֲרִינֵי, דְּלָא מְטַמּוּ לָא בְּמַגָּע וְלָא בְּמַשָּׂא. אֲבָל הָכָא, נְהִי דְּלָא מְטַמֵּא בְּמַגָּע, דְּקָמְחַפֵּי בְּבָצֵק, בְּמַשָּׂא מִיהַת לִיטַמֵּא, דְּהָא טָעֵון לֵיהּ.● 4
כא:לְאַפּוֹקֵי מֵת, דְּאַף עַל גַּב דְּחִיפָּהוּ בְּבָצֵק מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, דְּטוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.● 3
כא:אָמַר מָר: יָצְאוּ שְׁרָצִים שֶׁאֵין בָּהֶן טוּמְאָה. וְלָא? שֶׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַגָּע! בְּמַשָּׂא לָא מְטַמֵּא.● 3
כא:אָמַר מָר: יָצָא דַּם דָּגִים וְדַם חֲגָבִים שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר. מַאי כּוּלּוֹ הֶיתֵּר? אִילֵימָא דְּחֶלְבּוֹ מוּתָּר – הֲרֵי חַיָּה דְּחֶלְבָּהּ מוּתָּר וְדָמָהּ אָסוּר! וְאֶלָּא: מִשּׁוּם דְּלֵית בְּהוּ אִיסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה? וַהֲרֵי עוֹף דְּלֵית בֵּיהּ אִיסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה, וְדָמוֹ אָסוּר!● 2
כא:אֶלָּא מַאי כּוּלּוֹ הֶיתֵּר – דְּלָא בָּעֵי שְׁחִיטָה.● 2
כא:אָמַר מָר: מָה עוֹף שֶׁאֵין בּוֹ כִּלְאַיִם, אַף בְּהֵמָה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּהֵמָה״.● 2
כא:כִּלְאַיִם דְּמַאי? אִילֵּימָא כִּלְאַיִם דְּהַרְבָּעָה וְכִלְאַיִם דַּחֲרִישָׁה, וְהָתְנַן: חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן!● 3
כא:אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁצִּימְרוֹ אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.● 2
כא:אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דַּם שְׁרָצִים לוֹקִין עָלָיו בִּכְזַיִת. מֵיתִיבִי: דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם הַכְּלָיוֹת, דַּם אֵבָרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים – אָסוּר, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו!● 5
כא:מַאי אֵין חַיָּיבִין עָלָיו – כָּרֵת, אֲ[בָל] לָאו – מִחַיַּיב.● 2
כא:חֲדָא, דְּהַיְינוּ רֵישָׁא. וְעוֹד, תַּנָּא מִלָּאו נָמֵי קָא מְמַעֵט לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: יָצָא דַּם שְׁרָצִים, שֶׁאֵין בָּהֶן טוּמְאָה חֲמוּרָה!● 4
כא:אָמַר רַבִּי זֵירָא: הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁרֶץ – לוֹקֶה, מִשּׁוּם דָּם – אֵינוֹ לוֹקֶה.● 2
כא:אָמַר רַב: דַּם דָּגִים שֶׁכִּינְּסוֹ – אָסוּר. מֵיתִיבִי: דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים – מוּתָּר, וַאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה! הָהִיא בְּשֶׁלֹּא כִּינְּסוֹ, כִּי קָא אָמַר רַב – בְּשֶׁכִּינְּסוֹ.● 3
כא:דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם – בְּשֶׁלֹּא כִּינְּסוֹ, מִי אָסוּר? וְהָא תַּנְיָא: דָּם שֶׁעַל גַּבֵּי כִּכָּר – גּוֹרְרוֹ וְאוֹכְלוֹ, שֶׁל בֵּין הַשִּׁינַּיִם – מוֹצְצוֹ וּבוֹלְעוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ!● 4
כא:אֶלָּא: כִּי תַּנְיָא הַהִיא מַתְנִיתָא – דְּאִית בֵּיהּ קַשְׂקַשִּׂים, כִּי קָאָמַר רַב אָסוּר – דְּלֵית בֵּיהּ קַשְׂקַשִּׂים.● 2
כא:אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם – אֲפִילּוּ מִצְוַת פְּרוֹשׁ אֵין בּוֹ. מֵיתִיבִי: דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם הַכְּלָיוֹת, דַּם אֵבָרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים – אָסוּר וְאֵין חַיָּיבִ[ין] עָלָיו! כִּי תַּנְיָא אָסוּר –● 4