מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים
📖 מילון⚖️ סנהדרין🎙 שמע חי🗂 שיעורים

בבלי כתובות — כט.

כט.אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס: הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית, הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.● 28
כט.הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה — יֵשׁ לָהֶם קְנָס, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת — אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.● 21
כט.גְּמָ׳ הָנֵי נְעָרוֹת, פְּסוּלוֹת אִית לְהוּ קְנָס, כְּשֵׁירוֹת לָא?! הָכִי קָאָמַר: אֵלּוּ נְעָרוֹת פְּסוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְנָס — הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית.● 16
כט.נַעֲרָה אִין, קְטַנָּה לָא. מַאן תַּנָּא?● 13
כט.אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנְיָא: קְטַנָּה מִבַּת יוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. וּמִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר — אֵין קְנָס, וְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס — אֵין מֶכֶר.● 15
כט.וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קְטַנָּה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס. קְנָס אִין, מֶכֶר לָא?! אֵימָא:● 13
כט:אַף קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר.● 17
כט:וְהָנֵי בְּנֵי קְנָסָא נִינְהוּ? וְאַמַּאי? אִיקְּרִי כָּאן: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״נַעֲרָה״, ״נַעֲרָה״, ״הַנַּעֲרָה״. חַד לְגוּפֵיהּ, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.● 20
כט:רַב פָּפָּא אָמַר: ״בְּתוּלָה״, ״בְּתוּלוֹת״, ״הַבְּתוּלוֹת״. חַד לְגוּפֵיהּ, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.● 16
כט:וְרַב פָּפָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי. דְּאָמַר אַבָּיֵי: בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״. לַאֲבִי נַעֲרָה, וְלֹא לַאֲבִי מֵתָה.● 12
כט:וְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב פָּפָּא? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. דְּתַנְיָא: ״כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת״, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה. וְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי. וְרַב פָּפָּא נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה!● 11
כט:אֶלָּא: שִׁיתָּא קְרָאֵי כְּתִיבִי? ״נַעֲרָה״ ״נַעֲרָה״ ״הַנַּעֲרָה״. ״בְּתוּלָה״ ״בְּתוּלוֹת״ ״הַבְּתוּלוֹת״, תְּרֵי לְגוּפַיְיהוּ, חַד לְכִדְאַבָּיֵי, וְחַד לִגְזֵירָה שָׁוָה. אִיַּיתַּרוּ לֵיהּ תְּרֵי. חַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.● 9
כט:וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲוָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.● 8
כט:מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה, הָא נָמֵי יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה. לְמַאן דְּאָמַר רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ, הָא אֵינָהּ רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.● 5
כט:וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, מַאי בֵּינַיְיהוּ! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, כְּרַבִּי סִימַאי, דְּתַנְיָא: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מִן הַכֹּל עוֹשֶׂה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵרִין, חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יִקַּח ... וְלֹא יְחַלֵּל״ — חִילּוּלִין הוּא עוֹשֶׂה, וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרִין.● 12
כט:וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וְנִצְוַח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד מַמְזֵר. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ● 5