בבלי מנחות — ב.
ב.מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת.● 14
ב.מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁקְּמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, נָתַן בִּכְלִי וְהָלַךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – פְּסוּלוֹת.● 6
ב.כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן – לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא וּלְשֵׁם מִנְחַת נְדָבָה. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – לְשֵׁם מִנְחַת נְדָבָה וּלְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא.● 3
ב.גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנָא ״אֶלָּא״? לִיתְנֵי: וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה!● 3
ב.הָא קָא מַשְׁמַע לַן: לַבְּעָלִים הוּא דְּלֹא עָלוּ לְשׁוּם חוֹבָה, הָא מִנְחָה גּוּפַהּ כְּשֵׁרָה, וְאָסוּר לְשַׁנּוֹיֵי, כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: עוֹלָה שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אָסוּר לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.● 5
ב.אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: מִשּׁוּם דִּמְשַׁנֵּי בַּהּ, כֹּל הָנֵי לִישַׁנֵּי בָּהּ וְנֵיזִיל?● 2
ב.וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה״, נְדָבָה? נֶדֶר הוּא! קָרֵי לֵיהּ נֶדֶר וְקָרֵי לֵיהּ נְדָבָה! אֶלָּא, אִם כְּמָה שֶׁנָּדַרְתָּ עָשִׂיתָ – יְהֵא נֶדֶר, וְאִם לָאו – יְהֵא נְדָבָה.● 6
ב:וּנְדָבָה מִי שְׁרֵי לְשַׁנּוֹיֵי בַּהּ?● 9
ב:לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁירוֹת, וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה.● 6
ב:שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים, שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ לְשׁוּם מַחֲבַת, חֲרֵיבָה לְשׁוּם בְּלוּלָה – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ לְשׁוּם חֲרֵיבָה.● 7
ב:אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵן, שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, וּזְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן, וְקַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן.● 6
ב:הָנִיחָא לְרַב אָשֵׁי, דְּאָמַר: כָּאן בְּקוֹמֵץ מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת, כָּאן בְּקוֹמֵץ מִנְחַת מַחֲבַת לְשׁוּם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת –● 3
ב:מַתְנִיתִין מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה הִיא. אֶלָּא לְרַבָּה וְרָבָא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?● 3
ב:וְכִי תֵימָא, כִּדְקָא מְשַׁנֵּי רַבָּה: כָּאן בְּשִׁינּוּי קֹדֶשׁ, כָּאן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים –● 3
ב:הָא מַתְנִיתִין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ הוּא, דְּקָתָנֵי: ״כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן״ – לְשׁוּם מִנְחַת חוֹטֵא וּלְשׁוּם מִנְחַת נְדָבָה.● 3
ב:וְאִי נָמֵי כִּדְקָא מְשַׁנֵּי רָבָא: כָּאן בְּקוֹמֵץ מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה, כָּאן בְּקוֹמֵץ מִנְחָה לְשׁוּם זֶבַח –● 3
ב:הָא מַתְנִיתִין מִנְחָה לְשׁוּם מִנְחָה הִיא, דְּקָתָנֵי: ״שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן״ – לְשֵׁם מִנְחַת נְדָבָה לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא. אֶלָּא לְרַבָּה וְרָבָא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.● 2
ב:וְרָמֵי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כְּחַטָּאת וּכְאָשָׁם״ – יֵשׁ מֵהֶן כְּחַטָּאת, וְיֵשׁ מֵהֶן כְּאָשָׁם.● 3
ב:מִנְחַת חוֹטֵא הֲרֵי הִיא כְּחַטָּאת, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, כַּחַטָּאת; מִנְחַת נְדָבָה הֲרֵי הִיא כְּאָשָׁם, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – כְּשֵׁירָה.● 3
ב:וּכְאָשָׁם – מָה אָשָׁם כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה, אַף מִנְחַת נְדָבָה כְּשֵׁירָה וְאֵינָהּ מְרַצָּה.● 4
ב:אָמַר רַבָּה, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, כָּאן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים.● 3
ב:אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִכְּדֵי מַחְשָׁבָה דִּפְסַל רַחֲמָנָא הֶקֵּישָׁא הִיא, מָה לִי שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, מָה לִי שִׁינּוּי בְּעָלִים?● 4
ב:אֲמַר לֵיהּ: מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין דְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סְבָרָא הִיא, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא.● 2
ב:מַחְשָׁבָה דְּלָא מִינַּכְרָא – פְּסַל רַחֲמָנָא, מַחְשָׁבָה דְמִינַּכְרָא – לָא פְּסַל רַחֲמָנָא.● 4
ב:(סִימָן: עוֹלָה, עוֹלָה, מָלַק וּמִיצָּה, חַטַּאת הָעוֹף, קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, קָדָשִׁים קַלִּים.)● 1
ב:אֶלָּא מֵעַתָּה, עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ לְמַעְלָה מִשּׁוּם חַטַּאת הָעוֹף, תְּרַצֶּה? מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ דְּעוֹלַת הָעוֹף הִיא, דְּאִי חַטַּאת הָעוֹף הִיא – לְמַטָּה הֲוֵי עָבֵיד לַהּ.● 5
ב:אַטּוּ חַטַּאת הָעוֹף לְמַעְלָה מִי לֵיתָא? הָאָמַר מָר: מְלִיקָה בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁרָה!● 2
ב:עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמִּיצָּה דָּמָהּ לְמַעְלָה לְשֵׁם חַטַּאת הָעוֹף תְּרַצֶּה, מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ דְּעוֹלַת הָעוֹף הִיא, דְּאִי חַטַּאת הָעוֹף הִיא – לְמַטָּה הֲוָה עָבֵיד לַהּ הַזָּאָה.● 4