מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםבבלי נדה — יב.
יב.בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַב יְהוּדָה: אִשָּׁה מַהוּ שֶׁתִּבְדּוֹק עַצְמָהּ לְבַעְלָהּ? אֲמַר לֵיהּ: לֹא תִּבְדּוֹק. וְתִבְדּוֹק — וּמָה בְּכָךְ? אִם כֵּן — לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ.● 16
יב.בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא מֵרַב הוּנָא: אִשָּׁה מַהוּ שֶׁתִּבְדּוֹק עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶסֶת, כְּדֵי לְחַיֵּיב בַּעְלָהּ חַטָּאת?● 15
יב.אֲמַר לֵיהּ: מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לִבְדִיקָה כְּשִׁיעוּר וֶסֶת? וְהָתַנְיָא: אֵיזֶהוּ שִׁיעוּר וֶסֶת? מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וָעֵד שֶׁעוֹמְדִים בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף, בִּיצִיאַת הַשַּׁמָּשׁ נִכְנַס עֵד.● 15
יב.הֱוֵי: וֶסֶת שֶׁאָמְרוּ — לְקִנּוּחַ, וְלֹא לִבְדִיקָה. אֶלָּא מַהוּ שֶׁתְּקַנֵּחַ?● 10
יב.אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי בְּעָא מִינֵּיהּ: אִשָּׁה מַהוּ שֶׁתִּבְדּוֹק עַצְמָהּ כְּדֵי לְחַיֵּיב בַּעְלָהּ אָשָׁם תָּלוּי? אָמַר לוֹ: לֹא תִּבְדּוֹק. וְתִבְדּוֹק, וּמָה בְּכָךְ? אִם כֵּן, לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ.● 9
יב.וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יַנַּאי: וְזֶהוּ עִדָּן שֶׁל צְנוּעוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי אַמֵּי: תַּנָּא תָּנֵי ״צְרִיכוֹת״, וְאַתְּ תָּנֵי ״צְנוּעוֹת״! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כׇּל הַמְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים נִקְרָא ״צָנוּעַ״.● 5
יב.אָמַר רָבָא: וְשֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים — ״צָנוּעַ״ הוּא דְּלָא מִקְּרֵי, הָא ״רָשָׁע״ לָא מִקְּרֵי? אֶלָּא אָמַר רָבָא: צְנוּעוֹת — עַד שֶׁבָּדְקוּ בּוֹ עַצְמָן לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ זֶה, אֵין בּוֹדְקוֹת בּוֹ לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ אַחֵר, וְשֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת — בּוֹדְקוֹת וְלֹא אִיכְפַּת לָהֶן.● 4
יב.גּוּפָא, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה: אֵין לָהּ וֶסֶת — בָּעֲיָא בְּדִיקָה, יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה?● 4
יב.אֲמַר לֵיהּ: יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — עֵרָה בָּעֲיָא בְּדִיקָה, יְשֵׁנָה לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה; אֵין לָהּ וֶסֶת — בֵּין עֵרָה בֵּין יְשֵׁנָה בָּעֲיָא בְּדִיקָה.● 3
יב.אָמַר רָבָא: וְלֵימָא לֵיהּ — יֵשׁ לָהּ וֶסֶת, לִטְהָרוֹת בָּעֲיָא בְּדִיקָה, לְבַעְלָהּ לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה; אֵין לָהּ וֶסֶת, אֲפִילּוּ לְבַעְלָהּ נָמֵי בָּעֲיָא בְּדִיקָה. וּמִדְּלָא אֲמַר לֵיהּ הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁמוּאֵל: כֹּל לְבַעְלַהּ לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה.● 7
יב.תָּנוּ רַבָּנַן: חַמָּרִין וּפוֹעֲלִין, וְהַבָּאִין מִבֵּית הָאֵבֶל וּמִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה — נְשֵׁיהֶם לָהֶם בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וּבָאִין וְשׁוֹהִין עִמָּהֶם, בֵּין יְשֵׁנוֹת בֵּין עֵרוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהִנִּיחָן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, אֲבָל הִנִּיחָן בְּחֶזְקַת טוּמְאָה — לְעוֹלָם הִיא טְמֵאָה, עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ ״טְהוֹרָה אָנִי״.● 3
יב.וְהָא שְׁמוּאֵל בְּמַאי מוֹקֵי לַהּ? אִי בְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — קַשְׁיָא עֵרָה, וְאִי בְּשֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת — קַשְׁיָא בֵּין עֵרָה בֵּין יְשֵׁנָה!● 2
יב.לְעוֹלָם בְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, וְכֵיוָן שֶׁתְּבָעָהּ — אֵין לְךָ בְּדִיקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: מַהוּ לְמֶעְבַּד כִּי הָא מַתְנִיתָא?● 6
יב:אֲמַר לֵיהּ: סוּדָנִי, לָא, דְּמִגַּנְיָא בְּאַפֵּיהּ. אָמַר רַב כָּהֲנָא: שְׁאֵלְתִּינְהוּ לְאִינָשֵׁי בֵּיתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא וּדְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, כִּי אֲתוֹ רַבָּנַן מִבֵּי רַב מַצְרְכִי לְכוּ בְּדִיקָה? וַאֲמַרוּ לִי: לָא. וְלִישַׁיְּילִינְהוּ לְדִידְהוּ! דִּילְמָא אִינְהוּ קָא מַחְמְירִי אַנַּפְשַׁיְיהוּ.● 17
יב:תָּנוּ רַבָּנַן: אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ, וְאֵין לָהּ לֹא כְּתוּבָּה, וְלֹא פֵּירוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת, וּמוֹצִיא וְלֹא מַחְזִיר עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.● 15
יב:רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: מְשַׁמֶּשֶׁת בִּשְׁנֵי עִדִּים, הֵן עִוְּתוּהָ, הֵן תִּקְּנוּהָ. מִשּׁוּם אַבָּא חָנָן אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לְבַעְלָהּ.● 14
יב:אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ — דִּילְמָא מְקַלְקְלָה לֵיהּ. וְאֵין לָהּ כְּתוּבָּה — כֵּיוָן דְּלָא חַזְיָא לְבִיאָה, לֵית לַהּ כְּתוּבָּה.● 9
יב:וְלֹא פֵּירוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת — תְּנָאֵי כְּתוּבָּה כִּכְתוּבָּה דָּמוּ.● 8
יב:וְיוֹצִיא, וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא — דַּהֲדַרָה וְאִתַּקַּנָה. מַהוּ דְּתֵימָא לַיהְדְּרַהּ? קָא מַשְׁמַע לַן, דְּזִימְנִין דְּאָזְלָא וּמִנַּסְבָא וּמִתַּקְנָא.● 5
יב:וְאָמַר: ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ הָיָה, אֲפִילּוּ הֱיִיתֶם נוֹתְנִין לִי מֵאָה מָנֶה — לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ!״, וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל, וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין.● 6
יב:מִשּׁוּם אַבָּא חָנָן אָמְרוּ: ״אוֹי לוֹ לְבַעְלָהּ״. אִיכָּא דְאָמְרִי לְרַבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ, דְּבָעֵי לְאַגְבּוֹיַהּ כְּתוּבְּתַהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס קָאָמַר לֵיהּ, דִּמְקַלְקְלָה לֵיהּ.● 5
יב:אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס. וּבְמַאי? אִי בַּעֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת, הָא אַמְרַהּ שְׁמוּאֵל חֲדָא זִימְנָא!● 3
יב:וְאִי בְּשֶׁאֵינָהּ עֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת, הָא אָמַר כֹּל לְבַעְלַהּ לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ״אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק״, וְאוֹקִימְנָא לָהּ בַּעֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת! מַאן דְּמַתְנֵי הָא לָא מַתְנֵי הָא.● 3
יב:הֲדַרַן עֲלָךְ שַׁמַּאי אוֹמֵר.