בבלי נדרים — נד.

נד.הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק — מוּתָּר בַּדִּלּוּעִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ ״קַח לִי יָרָק״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דִּלּוּעִין״.● 17

נד.אָמַר לָהֶם: כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִיטְנִית״? אֶלָּא, שֶׁהַדִּלּוּעִין בִּכְלַל יָרָק, וְקִיטְנִית אֵינוֹ בִּכְלַל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמוּתָּר בַּיָּבֵשׁ.● 19

נד.גְּמָ׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק כּוּ׳. וְהָא מִן יָרָק נְדַר! אָמַר עוּלָּא: בְּאוֹמֵר ״יַרְקֵי קְדֵרָה עָלַי״, וְדִילְמָא יָרָק הַנֶּאֱכָל בִּקְדֵרָה קָאָמַר? בְּאוֹמֵר ״יָרָק הַמִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה עָלַי״.● 21

נד.בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: כֹּל מִילְּתָא דִּצְרִיךְ שְׁלִיחָא לְאִמְּלוֹכֵי עֲלַהּ — לָאו מִינֵיהּ הוּא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ שְׁלִיחָא עֲלַהּ — מִינֵיהּ הוּא. אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְעִנְיַן מַלְקוֹת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה.● 13

נד.תְּנַן הָתָם: הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — שָׁלִיחַ מָעַל.● 11

נד.מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דִּתְנַן: כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים״ וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, ״תֵּן כָּבֵד״ וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר — הַשָּׁלִיחַ מָעַל. וְאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלַהּ שָׁלִיחַ — מִינֵיהּ הוּא, לִמְעוֹל בַּעַל הַבַּיִת וְלָא לִמְעוֹל שָׁלִיחַ!● 12

נד.אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא,● 3

נד:מִי לָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא דִּצְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי? אִיתְּמַר שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוֹן: שַׁפִּיר אָמַר נַחְמָנִי.● 15

נד:מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא — רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָשָׂר, וְאָסוּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב, וּבְעוֹפוֹת, וּמוּתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.● 10

נד:רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָשָׂר, וּמוּתָּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב וּבְעוֹפוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קְרָבַיִים לָאו בָּשָׂר, וְאוֹכְלֵיהֶן לָאו בַּר אִינָשׁ. אוֹכְלֵיהֶן כְּבָשָׂר, לְעִנְיַן זְבִינֵי — לָאו בַּר אִינָשׁ.● 10

נד:מַאי שְׁנָא בְּשַׂר עוֹף לְתַנָּא קַמָּא דַּאֲסִיר — דַּעֲבִיד שְׁלִיחָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלֵיהּ. בְּשַׂר דָּגִים נָמֵי עָבֵיד שְׁלִיחָא, דְּאִי לָא מַשְׁכַּח בִּישְׂרָא, מִימְּלִיךְ עֲלֵיהּ, דְּאָמַר: אִי לָא מַשְׁכַּחְנָא בִּישְׂרָא אַיְיתֵי דָּגִים, וְלִיתַּסְרוּ!● 6

נד:אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהִקִּיז דָּם, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹפוֹת נָמֵי לָא אָכֵיל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵיל בִּישְׂרָא דְצִפְּרָא — פָּרַח לִבֵּיהּ כְּצִפְּרָא! וְתַנְיָא: אֵין מַקִּיזִין לֹא עַל דָּגִים, וְלֹא עַל עוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. וְתַנְיָא: הִקִּיז דָּם — לֹא יֹאכַל לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בֵּיצִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִים, וְלֹא עוֹפוֹת, וְלֹא בָּשָׂר מָלִיחַ! שָׁאנֵי עוֹפוֹת, דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שְׁלִיקָה.● 14

נד:אַבָּיֵי אָמַר: כְּגוֹן דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ, דְּדָגִים קָשִׁין לָעֵינַיִם. אִי הָכִי אָכֵיל דָּגִים, דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: נוּן סָמֶךְ עַיִן — נוּנָא סַמָּא לְעֵינַיִם! הָהוּא סוֹף אוּכְלָא.● 9