בנין עולם — מפתחות

בחלק א"ח

גסימן א בענין שינה ביום מפלפל בזה בדברי רדב"ז (ח"ד סימן יג), גם פלפול בענין שינה בבוקר קודם התפילה:

דסימן ב בענין קביעות המטה אם יותר נכון לעשות כדעת רש"י או כדעת הזוהר:

הסימן ג במי שדר בכפר ויש מנין לפניו בדרך פחות ממיל אם מחויב לילך לשם, יבאר זה בראיות מש"ס:

וסימן ד בימות הקיץ בימים הארוכים והצבור עוברים זמן ק"ש האיך יש לנהוג אם יותר טוב לקרות ק"ש ולהתפלל בזמנו ביחיד או לקרות ק"ש קטנ' בבוקר ואח"כ יקרא ק"ש וברכות ויתפלל אף שעוברים הזמן. מבאר זה באורך:

זסימן ה אם רשאי לענות אמן באמצע ברכות דברכות המזון אי דמי' לברכת ק"ש. גם יבאר אי מותר להפסיק בין ברכת המוציא לאכילה בשמע ברכ' מאחר לענית אמן, גם יבאר אי מותר לענות אמן על ברכת קטן באמצע ברכות:

חסימן ו במי שממתין בשיר' חדש' לקדיש ולקדוש' וכדומ' אי רשאי להרהר בד"ת, גם יבאר בענין ברכ' על הרהור בד"ת:

טסימן ז מי שקיבל עליו שבת מבע"י שש שעות קודם הליל' אם מותר לאכול או לטעום קצת קודם קידוש, יבאר זה בארוכ':

יסימן ח אם יוצאים בסעודה סמוך לקידוש בפת הבא' בכיסנין או במזון הנעש' מחמשת המינים, פלפול ארוך בזה:

יאסימן ט בדין פת שנחרך מעט אם יוצאים בו משום לחם משנה בשבת שנתחבטו בו גדולי האחרונים ז"ל, יפלפל בזה באורך רב בש"ס ופוסקים ז"ל:

יבסימן י פלפול בדברי הגר"א בביאורו לאו"ח סי' שא ס"ק כח בישוב דברי הר"ם והטור בענין שבת לאו זמן תפילין הוא:

יגסימן יא בדין הערכת הזייגער בשבת על ידי א"י, פלפול ארוך בזה:

ידסימן יב משיב לחכם א' שרצה להוציא היתר בימות החורף בלילי שבתות הארוכים וצריך איזה פעם לנירות בשביל ת"ת דרבים לצוות לא"י להדליק, סותר דבריו בפלפול עצום ורב:

טוסימן יג בדין מחיצ' של בני אדם אם יוחשב למחיצ' גמור', ירחיב הדיבור בזה לבאר כמה פרטים ודינים המסתעפים ממנו:

טזסימן יד דברי פלפול השואל בעיר אשר לפי פקודת הממשלה מבלי לתקן עירובין בצוה"פ, ושם המים להם חומה מוקפת כולה מהמים דהיינו מצד מערב כולה ומצד דרום חצי עיר ומצד צפון חצי עיר וסובב הולך מצפון לדרום ונמצא חצי העיר מוקפת כולה מהמים אך יש גשר מחצי' הא' לחצי' הב' והגשר הוא יותר מעשר:

יזסימן טו תשובת המחבר על זה בארוכה:

יחסימן טז יבאר דברי רמ"א או"ח סי' תח שכ' ובדין תחומין שנותנין לו אלפים ברוחב ד"א ומקורם בדברי רבינו יהונתן פ' כמע"ב:

יטסימן יז יתרץ קושיית השואל על מנהגינו שאין אומרים צו"ץ בשבת שחל בט"ב:

כסימן יח יתרץ קושית השואל בדברי תר"י פ"ו דברכות סוגיא דפתח בחמרא וביאור כל עניני מצ"כ בכל פרטיהם:

כאסימן יט פלפול ארוך לבאר דין חדש למה דקיי"ל כר"י דח"ש אסור מה"ת אי אמרינן הכי גם במצוה שיש לה שיעור אם נמצא בידו רק ח"ש אם יש בו חיוב מה"ת או מדרבנן או דאין עליו חיוב כלל:

כבסימן כ פלפול בדברי הגאון מקור חיים באותם בתים שמוכרים לא"י ומוסרים אותם למזוג בהם י"ש ושכר שכ' שחייבים לבדוק אותם בליל י"ד:

כגסימן כא בדין מכירת בהמות לא"י וגם החמץ לפטמם בהם:

כדסימן כב במעש' שנתהוה בא' שמכר חמצו היינו משקה אראק ומכרם בכל מקום שהוא עד למדיד' כנהוג והי' האראק עומד ברשות אחרים בחדר של ישראל והחדר לא נמכר, משיב ע"ז בארוכה:

כהסימן כג במעש' שאירע באשה א' נו"נ בתוך הבית ובעלה הרחיק נדוד ממנה זה כמה שנים ושכחה למכור החמץ ונזכר' בתחי' שעה ו' ובאתה לפני הרב דמתא והשיב לה שתמכור עדיין, וגם מדרך הרב הנ"ל לכתוב תמיד בשטר מכיר' שלו שמוכר החמץ של האנשים שבעיר אשר לא זכרו ממנו למכור החמץ שלהם או ששכחו, תשוב' ארוכ' ע"ז:

כו[סימן כד]

כזסימן כה באחד שהחליט ש"ש במים רותחין לעשות מהם גריסין ועבר עליו הפסח, פלפול ארוך בזה:

כחסימן כו בדבר שנעשה ע"י עצת עושי רשעה שקנו באחרון של פסח מאת הא"י הקונה חמץ ש"פ כנהוג וקנו ממנו בקנין סיטומתא ונתינת מעות אויף גאב וגם ע"י שטר, משיב ע"ז בארוכ', גם יבאר דין חמץ נוקשה, גם יבאר במעש' שקר' שהשליך א"י א' בע"פ מלא חפנו ש"ש לתוך הבאר לעיני רבים מישראל ונשאבו הרבה מים מן הבאר עיו"ט עד שאח"כ לא נראה ולא נמצא עוד במים שום גרעין:

כטסימן כז פלפול בדברי מג"א סי' תנח בדין מים שלא לנו שנתערבו במים שלנו שכ' דבטל ברוב דעלמא:

לסימן כח במעש' שקר' בא' שנתערב לו מצה שאינ' משומרת כהלכת' היינו שלש' אות' חש"ו בין הרבה מצות משומרת, יבאר זה באריכות גם מענין ביטול היתר בהיתר גם בענין לשמה דמצה:

לאסימן כט ברוצ' לעשות בעיו"ט הסמוך לשבת עירובי חצירות ועירובי תבשילין יחד אי סגי בברכ' אחת או לא, פלפול ארוך ע"ז:

לבסימן ל בענין הנחת תפילין בט"ב במנחה אי נכון מנהג העולם לקרות בהם ק"ש, גם יבאר אי מות' לקרו' שמו"ת בע"ש בלא תפילין בפ' קדש והי' כי יביאך:

לגסימן לא אם נטלו השופר באמצע התקיעות והביאו שופר אחר אי צריך לברך שנית, פלפול רב בזה:

לדסימן לב בדין תוכחה האיך להתנהג בזה והאיך קיי"ל לדינא:

להסימן לג במעש' שאירע לא' י"ש שהי' לו אתרוג שהכין לצאת בו לימי החג והונח בתיבה וישן א' על התיב' ושאל כהוגן כי הוא נזהר במ"ש חז"ל אוכלין ומשקין תחת המטה רוח רעה שורה עליהם אם יוצא י"ח כיון שאינו ראוי לאכילה, תשוב' ארוכה ע"ז בביאור דיני אתרוג הראוי לאכיל':

לוסימן לד מי שאין ידו משגת להדליק נרות של שמן זית ולעשות כמהדרין מן המהדרין אם לא שידליק נר א' בכל לילה וכשידליק נרות של שעוה יוכל להוסיף ולקיים כמהדרין מן המהדרין, איזה צד נכון יותר:

לזסימן לה אם מותר לאבל לקרות המגיל' בפורים בבהכ"נ:

לחסימן לו אם איש ואשתו נחשבים לב' אביונים לענין קיום מתנות לאביונים בפורים:

לטחלק יו"ד

מסימן א בשו"ב א' שנבדק ונמצא שא"י הל' שחיטה או בדיק', תשובה ארוכה ע"ז, גם יבאר כללי עניני חזק' ורובא:

מאסימן ב בשו"ב שיש לו כתב מהקהל ובו מבואר ששחיט' זולתו נביל' אם רשאי להרשות לשוחט זולתו לשחוט:

מבסימן ג בחתכו בסכין בשר וחלב של הבהמ' מיד אחר הפשט:

מגסימן ד במעשה שקר' ששחט א"י אחד תרנגול בסכין כשר ואח"כ קנחו הסכין וחתכו בו בצלים דק דק ובשלו באותם בצלים דגים ולא הי' בהם ס' נגד הבצלים רק נגד הסכין:

מדסימן ה פלפול רב בדין אומצא דאסמיק:

מהסימן ו תשוב' ארוכה בדין היתר מכירת בני מעיים לא"י מבהמ' שנשחט' ונמצא סכין פגומה או נתנבל' באופן אחר:

מוסימן ז בנידון האווזא שנשחט' ונחתכה בוושט שערות חזיר:

מזסימן ח פלפול ארוך ורחב בדברי הב"ח יו"ד סי' כז שאם נמצא סכין פגומ' לאחר שחיט' פטור מכיסוי:

מחסימן ט יבאר דברי הד"מ התמוהים הובא בש"ך סי' כח ס"ק ה:

מטסימן י פלפול ארוך בדברי ט"ז יו"ד סי' קיז שכ' דבדבר שמפורש בתור' היתרו אין כח ביד חכמים לאסרו:

נסימן יא במעש' שאיר' בא' שרא' למשרתת שעסק' בפתיחת בני אווזות שנשחטו לצורך נשואין ואמר לה שרא' קוץ תחוב בושט מעל"ע ושהי' ניכר סביבו שהי' מחיים כי עלה קרום מחמת מכה סביב הקוץ, והמשרתת לא השגיח' ואמר' לו מה אתה משחק בי אלו הי' קוץ גדול כזה ודאי שהיתי מרגיש במישוש היד, ושוב אמר' לו הנח הושט אצל הבר אווזא וכשאפנ' ארא' אם כנים דבריך, ועשה כן, ומחמת שנשתהה המשרתת נאבד הושט ונתערבו ג"כ שאר הבר אווזות עמה, והמשרתת אומרת כעת שלא משמש' תחיל' היטב, אולי האמת את האיש שאמר לה כן, תשוב' ע"ז בתכלית האריכות בכמה פרטי דינים בזה:

נאסימן יב פלפול בדין אם נמצא מים במוח או שחסר כ"ש:

נבסימן יג בדבר המעש' שאירע שנמצא במוח שבראש הבהמ' שנתקש' שם קצת מהמוח ונעש' כאבן:

נגסימן יד במעש' שאירע בפרה שנפתח ראשה ונמצא בתוכ' בשני צידי הראש סמוך למקום הקרנים עצם בולט לצד פנימי וראשיהם חד ודוחק אל המוח:

נדסימן טו בריא' שהי' בה חסרון מבחוץ בשיפולי שקורין העקלאיך, ומצד הא' צמק' מעט ואל הצימוק הי' סירכא דבוק' ממקום צימוק למקום בריא שבריא', ובמקום הבריא עבר' ע"י מיעוך ובמקום הצימוק לא עבר' ונשאר דבוק שורש הסירכא:

נהסימן טז בריא' שהי' בה סירכא שעבר' ע"י מיעוך ואח"כ בדקה הבודק ובצבצ' למרא' עיניו ושוב אח"כ בדק' עוד¬ הרבה פעמים ושוב לא בצבצה:

נוסימן יז בריאה שהי' עלי' בשר בלוי ואחר שקלפו הבשר בלוי היתה הריאה שם שלימה ויפה רק שהית' מזעת טיפות אדומות כחודו של מחט, וכשהיו מקנחים הזיעה היתה חוזרת ומזעת, ובדקוה בנפיחה ועלתה יפה ולא בצבצה:

נזסימן יח בריא' שהי' בה סירכא במקום דיבוק האונות מחוד לחוד ואחר הנפיחה נעשה מחיתוך לחיתוך רק שבצד אונא אחת משכה הסירכא עמה את חוד האונא זנתעקמה אל תוך החתוכים עד שבא החוד עד החיתוך ממש:

נחסימן יט בדין בועא במים זכים אם צריך טעימה אם הם מתוקים או מרים ומלוחים:

נטסימן כ נידון בועא שנמצא בכליות מלאה מים זכים ומגיע עד הלובן והלובן שלם ומגיע הבועא עד הנקב שבתולדה והריח ומראה מים כריח ומראה מי רגלים של בהמה:

ססימן כא בדין מחט הנמצא בכרס או בהכ"ס שמצד פנימי הי' המחט תחוב ומצד השני הוא בריא אלא שהחלב שעליו מבחוץ יש עליו מכה ונתקלקל החלב, אם זה שוה לקורט דם או לסירכא, גם מבאר במה שמצוי לפעמים אשר ע"י כאב נעשה הבשר עב אם זה נקרא נתמסמס וטריפה או לא, גם יבואר בדין מרה שנמצא בעוף וניכר הרבה שהיא המרה רק שליחות שבה אין בה שום מרירות, גם בדין טחול שהעור שלם:

סאסימן כג בקורקבן שהי' עצם חד מובלע בפנימיותו ודחק את הבשר לחוץ וגם הי' שומן סביב הבליטה, אם נאמר דלא ניקב החוץ אלא שהבשר החיצון נדחק, או נאמר שהי' מעל"ע רק שעלה עליו קרום והוי קרום שעלה מחמת מכה:

סבסימן כד בדין עיכול ניבי' פלפול ארוך בזה:

סגסימן כה בפרה שצולעת על רגל א' מה דין החלב בתוך יב"ח:

סדסימן כו בפרה שזה יותר משתי שנים שנשמט יריכה והית' צולעת וא"י אחד החזירה למקומה ושוב הלכה כדרכה וגם עתה הולכת בטוב רק כשהולכת בחזקה או קופצת חוזר ונשמט וצולעת עד שבא הא"י ומחזירה למקומה והולכת בטוב וכן דרכה תמיד, וכבר ילדה, ובעל הפרה בא לשאול על חלבה, יתרץ קושית השואל על ס' דגול מרבבה:

סהסימן כז פלפול עצום בדברי הגאון בעה"מ לבושי שרד שם שכ' בחידושי דינים סי' ו' בדין פרה שנשחטה ונמצא שהי' נקב בחצר הכבד אלא שנסרכה בסירכא דקיי"ל דכשירה ופסק שם דהחלב שנחלב ממנה ג"י קודם שחיט' אסור, וחקר שם בדין סירכא.שלא כסדרן אי הוה טריפה שחוזר לכשרותו או לא, ותמה שם למה סתם הש"ע בדין גבינות שנעשה מבהמ' שנמצא בה סירכא ולא ביארו דלפעמים אסורים גבינות גם מבהמות כשירות עכ"ד, והגאון המחבר מפלפל בזה באורך:

סוסימן כח בפרות שיש להם בבשר החופה כנגד הבני מעיים ויש אשר ידוע שבא מנגיחת השוורים ויש שא"י הסיבה, ויש בקיאים שמעידים עליהם שניכר שהם ע"י חולי, מהו דין החלב בחייהם וגם אם נשחטו, ואם צריכים בדיקה עד אברים הפנימיים:

סזסימן כט שנית על ענין הנ"ל:

סחסימן ל בפרה שחלבו ממנה כמו חצי טאפ חלב ואח"כ חלבו ממנה דם כמו רביעית כף ונתערב בחלב, מהו דין החלב:

סטסימן לא בדבר העגלים הנמצאים במעי פרה שחוטה ונמצאים מתים, אם יש לגעור על המקילין לאוכלן בלי ניקור:

עסימן לב מחזק דבריו בחיבורו בית יצחק שער הספיקות סי' מו בדין דרוסה שאין לחוש לסימנים רק בראינו שדרסה בסימנים אבל בלא"ה אמרינן דסימנים קשים הם אצל דרוסה, יפלפל בזה באורך:

עאסימן לג תשובה ארוכה לסלק מעליו השגות חכם א' על איזה מקומות בספרו בית יצחק:

עבסימן לד תשובה ארוכ' לחכם אחד בדיני רובא וקבוע:

עגסימן לה בדיני נדה באשה קשת רוח שקשה לה להטהר לבעלה זה זמן רב, כי רגילה תמיד אחר וסת הקבוע לה ביום ז' לראייתה להתחיל לספור ז"נ, ומיום שני לז"נ מתחלת לראות עוד דם משונה מדם וסתה, גם עם לחות לבנות, ומרגשת אז כאב בגבה סמוך לגיד הזהב, גם כאב באם שקורין הייב מוטער, ומילדת א"י אמרו שיש לה מכה נפוח באם ויש שם בועות ומשם הדם יוצא, וגם האשה עצמה אמרה שמרגשת שהדם אינו מן המקור, וגם דם זה משונה, תשובה ארוכה על זה בפלפול ארוך:

עדסימן לו באשה שמסולקת דמים ומרגשת כאב גדול זה כמה שבועות, ובשעת הכאב מרגשת דבר לח בבית החיצון, ובודקת עצמה ומצאת על העד כמו ליחה ובתוכה מראה נוטה לאדום ואינה יכול' לטהר עצמה לבעל', וכבר עשת' הבדיק' שהזכיר סי' קצא, אך שנמצא על המוך ג"כ כמין מראה אודם ועל העד הי' נקי, משיב ע"ז באורך ובפלפול עצום ורב:

עהסימן לז יסלק קושית השואל בספרו בית יצחק שער הקבוע סי' ה', גם יתרץ איזה קושית השואל במס' נדה (דף כז ב ובדף סב ב):

עוסימן לח כללים ופרטים בדיני וסתות:

עזסימן לט עוד בדיני ווסתות לבאר ספקות השואל:

עחסימן מ עוד בענין הנ"ל בדיני וסתות:

עטסימן מא באשה אחת קרוב לזקנותה שכבר פסק וסתה מכמה שנים, וכעת נתהוה לה מקרה בעשותה צרכי' כואב לה הרבה, ומרוב דוחקה מתאדמים המים ויוצאים אדומים כעין דם מזוג במים, ואומרת שכואב לה בכריסה ובשיפולי מעי', והמ"ר יוצאים בדוחק גדול, משיב ע"ז בארוכה:

פסימן מב (א) בדין אשה שבדקה עצמה פעם א' בתוך ספירת ז"נ אחר שכבר טבלה, אם יש להחמיר ממה שפסק המחבר סי' קצו סעיף ד' דאין להקל לסמוך על בדיקה אחת תוך ז"נ, יברר זה באר היטב:

פאסימן מב (ב) באשה נדה שלא לבשה חלוק לבן אחר שהפסיק' בטהר' והלכה בה עד לאחר ג"י ממספר ז"נ ואח"כ מצאה בו כתם, אם יש לחוש לדברי הרמ"א (סי' קצו) דבג"י הראשונים אין תולין בכתמים אם נאמר דמה שמצאה אחר ג"י הוא כמו מצאה תוך ג"י מאחר שלא בדקה הכתונת תוך ג' ימים, או שיש לתלות שהכתם נמצא אחר ג' ימים, יברר הדין בבירור היטב בפלפול רב:

פבסימן (מב) [מג (א)] מענין הבתולה שנעשה לה קליעות שערות ע"פ ציווי הרופאים מה נעשה לה ביום שידובר בה לענין נישואין, יברר בזה דיני חציצה באורך רב:

פגסימן מג (ב) תשוב' ארוכה לחכם א' בדיני תוך כדי דיבור כדיבור דמי בר ממקדש כו':

פדסימן מד תשובה לחכם בישוב קושיתו במס' נדרים דף פד ע"א, גם בתוס' שם דף צ', גם בתוי"ט שם דף הנ"ל:

פהסימן מה לחכם א' לתרץ לו קושי' א' במס' נזיר כ"א ע"ב:

פוסימן מו תשובה על מעשה שהי' באריכות רב ובו יבואר דיני שבועה בכולל ודין נדר שבטלה מקצתה בטלה כולה, וגם יבאר דין שבועה בכתב, גם יבואר בעניני כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני, וגם בסוגיא דקני את וחמור בפלפול עצום ורב בש"ס ופוסקים:

פזסימן מז אם צריך אדם לקום מפני חותנו האם הוא בכלל כיבודו, גם אי מותר לישב בצד אביו במקומות של בהכ"נ אי הוי דומי' למקומו לישב בסוד עצה:

פחסימן נ באיסור דרבנן אם יש לסמוך על יחיד נגד רבים בשעת הדחק, יברר זה באורך:

פטסימן נא בקהילה אחת שיש להם חבורה מוהלים, ומבואר בתקנתם שאין רשות לשום אב לכבד במצות מילה למי שברצונו רק יהי' הזכות שייך להחבורה, וגם אם אבי הבן בעצמו הוא מוהל אין נותנים לו רק חלק א', אם יש ממש בתקנה זו להפקיע למצוה היקרה הזאה מהאב אשר זיכהו ה' במצוה זו ונצטוה עלי', והאריך בזה:

צסימן נב בדבר המחלוקת אשר בעיר א' שאיש א' עמד נגד הרב הקבוע דשם להורות נגד הסכמת וכרוז אשר נעשה מאתם לבל ירים איש ליטול עטרה לעצמו להורות ולדון בין איש לרעהו בלי הסכמת הרב:

צאסימן נג אם אב הבן רוצה בעצמו להיות מוהל אם טוב יותר להיות סנדק משום דחשיב כקטורת:

צב(גוף השאלה והתשובה מהגאון המנוח מהו' יעקב מאיר זלל"ה אשר ע"ז יסוב תשו' הגאון המחבר סי' נד, נדפס בסוף הספר):

צגסימן נד בס"ת אשר ה אחרונה שבשם הוי' הי' הרגל דבוק לגג עד שנראה כעין ח' וניכר שנדבק אחר הכתיבה וגדרו בסכין והחזירהו לצורתו, תשובה ארוכה ע"ז בפלפול רב ועצום בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים:

צדסימן נה בדין בעל מגיה אחד שיצא מכשול מתח"י שני פעמים אם צריך קבלת ד"ח שיוכשר לאומנתו:

צהסימן נו בדבר ס"ת שכתבו סופר ומסרו לציבור ואח"כ אמר לפני כמה אנשים בדרך סיפור שהי' לו בכור תם ומת ועיבד את עורו וכתב עליו יריעה שלימה בס"ת, תשובה ארוכה, ויבאר בזה כמה פרטי דינים:

צוסימן נז בדבר ס"ת שלנו התפורים ע"י נשים, תשובה ע"ז באורך בכמה פרטי דינים המסתעפים מזה:

צזסימן נח בדבר העובדא באשה שהפילה חתיכה וא"י אם הי' שפיר מרוקם, אם הבא אחרי' ספק בכור לכהן, אם לפסוק כדברי מהריק בתשובה (שורש קמג) שכ' דמוקמינן לה אחזקה שלא נתרקמ' אברי' וגם חזקת האשה שלא נפתח רחמה, משיב ע"ז באורך ויבאר בזה דיני חזקה:

צחסימן נט בדבר אשר אירע בפרה מבכרת שנמכרה שלא כהוגן רק ע"י סיטומתא והולידה זכר ונקבה וא"י מי פטר רחמה בראשונה, תשובה ארוכה ע"ז, ויבאר בקנין דרבנן אם מועיל להפקיע איסורא מדאורייתא:

צטסימן ס במלאכת הוואטע אשר עירבו צמר כבשים ברוב צמר גפן וחזר והוכר בכ"מ בהם הצמר כבשים, וכבר נתפרו בבגדי פשתן הרבה וא"י אולי יש בהם מהוואטע האלו, תשובה ארוכה ע"ז ובו יבואר כמה פרטי דינים בזה:

קסימן סא עוד בענין הנ"ל בפלפול ארוך בזה, גם יבאר במ"ש באו"ח סימן תקא בכלים הנשברים:

קאסימן סב אם מותר לבן להזכיר נשמת אב בשבת, גם יבואר כמה פרטי דינים בה' אבילות, גם אם מותר לישון יחידי בחוץ:

קבסימן סג בדבר שנכתב ך פשוטה של אלוקיך חציו על הקלף וחציו על המטלית מה תקנתו, תשובה ע"ז באריכות רב ויבאר בזה כמה פרטי דינים, גם יבאר פלפול ארוך בדיני חצי שיעור:

קגסימן סד בבני מעיים שנמצאו הפוכה קצת בבהמה שלא יצאו לחוץ והי' הפסד גדול בשעת הדחק שכבר נתחלק הבשר להרבה ב"א, פלפול ארוך בזה:

קדסימן סה (א) פסק בן המחבר אודות שו"ב א' שטען הרב שא"י השו"ב ושרוצה שיושיבו ב"ד ע"ז ויברר זה בעדים ויברר ג"כ שהוציא טריפה מתח"י, וגזר עליו לאסור שחיטתו עד שיושיבו עליו ב"ד כשר כד"ת, וכן הסכימו אתו גאוני הזמן, והוא עבר על גזירתם ושחט ובדק והאכיל לישראל:

קהסימן סה (ב) תשובת הגאון המחבר על זה באורך בביאר דיני נאמנות ע"א באיסורין:

קוסימן סו בדבר המעשה שאירע בא' שקנה תפילין מסופר שהי' מוחזק בכשרות והלך לעיר אחרת ורצה להחליף התפילין אצל סופר אחר ומצא הסופר דתפילין של יד מונח קלפים חלקים בלי שום כתיבה ובשל ראש הי' הפרשיות פסולים, ובאריכות גדול כל השאלה משיב ע"ז באורך: