דניאל — פרק ב׳

וַֽיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא (לעבדיך) [לְעַבְדָךְ] וּפִשְׁרָא נְחַוֵּֽא

וידברו הכשדים למלך ארמית: המלך, לעולם חיה! אמור את החלום לעבדיך, ואת פשרו נגיד.תרגום הבינני

וידברו הכשדיםלזה השיבו הם לפי שהם היותר ראוים לדעת החלום מכל יתר החכמים שבאו על כי יודעים המה מה מהעתידות ארמיתבלשון ארמי והוא לשון כשדים שכולם רגילים בו וכוונתם היה למען ישמעו כולם ואולי יבוש המלך מן העם לבקש תואנה כזאת מלכא וגו׳המלך יחיה עד עולם והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים ופשרא נחואוהפתרון נגידמצודת דוד

ופשרא ופתרונו כמו ופותר אין אותו (בראשי׳ מ) תרגומו ופשר לית ליה וכן רוב הספר הוא לשון תרגום והוא ארמית ואין צורך להביא ראיה עליהםמצודת ציון

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר (לכשדיא) [לְכַשְׂדָּאֵי] מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהֽוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמֽוּן

ענה המלך ואמר לכשדים: הדבר יצא מלפני — אם לא תודיעוני את החלום ואת פשרו, לאברים תיחתכו ובתיכם יושמו לאשפה.תרגום הבינני

מלתה וגו׳הדבר הלך ממני ר״ל שכחתי דברי החלום הן לא וגו׳אם לא תודיעו לי החלום הדמין וגו׳לנתחים תהיו נעשים ובתיכון וגו׳בתיכם יושמו לאשפות ומקום נוולמצודת דוד

אזדא הלכה ובדרז״ל ואזדא לטעמיה · הדמין בת״י הוא ענין נתחיםמצודת ציון

וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּֽהַחֲוֺן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֺֽנִי

ואם את החלום ואת פשרו תגידו, מתנות ומשׂאות וכבוד רב תקבלו מלפני. לכן את החלום ואת פשרו הגידו לי.תרגום הבינני

והן חלמא וגו׳ואם החלום והפתרון תגידו מתנן וגו׳מתנות ודורונות וכבוד גדול תקבלון מלפני להן וגו׳רק החלום והפתרון הגידו וכאומר ולא אשאל עוד אות על הפתרוןמצודת דוד

ונבזבה ענין דורון גדול בויתור רב ובדרז״ל המבזבז אל יבזבז וכו׳ (כתובות נ)מצודת ציון

עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵֽה

ענו שנית ואמרו: המלך יאמר את החלום לעבדיו, ואת פשרו נגיד.תרגום הבינני

תנינותפעם שנית והוא הדבר שאמרו בראשונה אולם מתחלה אמרו למלך לנוכח ועתה פחדו להשיב עוד לנוכח כדברים האלה אך אמרו אלו ואלו לפני המלך כאומר אין לנו מענה רק כאשר אמרנו שהמלך יאמר לעבדיו את החלום ונגיד את הפתרוןמצודת דוד

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כׇּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָֽא

ענה המלך ואמר: אמנם יודע אני שזמן אתם קונים, מפני שראיתם כי יצא מלפני הדבר;תרגום הבינני

מן יציבבאמת יודע אני אשר בעת הזאת אתם נמכרים ונמסרים למיתה כל קבלכל כנגד ר״ל בעבור אשר ראיתם אשר הלך ממני דבר החלום ועכ״ז תאמרו שאגיד לכם החלוםמצודת דוד

יציב ענין אמת וכמוהו רבים בזה הספר ובתפלה אמת ויציב והוא מלשון דבר הניצב ועומד ומתקייםמצודת ציון

דִּי הֵן חֶלְמָא לָא תְהֽוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה הִיא דָֽתְכוֹן וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה (הזמנתון) [הִזְדְּמִנְתּוּן] לְמֵאמַר קׇֽדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְֽאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי

שאם את החלום לא תודיעוני — אחת היא גזרתכם. ודבר כזב ומשחת הסכמתם לומר לפני, עד שישתנה העת. לכן אמרו לי את החלום, ואדע כי את פשרו תגידו לי.תרגום הבינני

דיאשר החלום לא תודיעו לי אחת היא משפטכם ר״ל המשפט שאמרתי הדמין תתעבדון וגומר המשפט הזה יהיה על כולכם אין נקי ומלהודבר שקר ונשחת הכינותם לומר לפני עד אשר ישתנה העת ר״ל במה שתאמרו להגיד הפתרון הנה רואה אנכי אשר הכנתם פתרון כזב ונשחת לומר שיורה על מה שיהיה באחרית הימים כי תחשבו אשר אאמין אליכם עד אשר יעבור הזמן שתקבעו לה ויארכו הימים וישכח הכל להןרק החלום אמרו לי ואדע בזה אשר הפתרון תגידו לי וכאומר לא אאמין עוד מעתה אל הפתרון רק כשתאמרו החלום אז אדע באמת שעמכם החכמה להגיד הפתרון האמיתי ועל כי חשב פן בראותם כי כלתה עליהם הרעה מאת המלך פן מלבם יוציאו מלים ויבדאו לומר כזאת וכזאת ראית וזה פתרונו לזה התחכם המלך וחזר ואמר כאלו זוכר הוא את החלום ולנסותם מעלים אותומצודת דוד

עֲנוֹ (כשדיא) [כַשְׂדָּאֵי] קֳדָם מַלְכָּא וְאָמְרִין לָֽא אִיתַי אֱנָשׁ עַל יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כׇּל קֳבֵל דִּי כׇּל מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכׇל חַרְטֹם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּֽי

ענו הכשדים לפני המלך ואמרו: אין אדם על היבשה שיוכל להגיד את דבר המלך, שהרי כל מלך גדול ושליט לא שאל דבר כזה מכל חרטום ואשף וכשדי.תרגום הבינני

ענוהשיבו הכשדים לפני המלך ואמרו לא איתילא יש איש על הארץ אשר דבר המלך יוכל להגיד כל קבלכל כנגד ר״ל בעבור שדבר זה הוא מן הנמנע די כלאשר בעבור גודל הקושי כל מלך ושר ושליט דבד קשה כזאת לא שאל לכל חרטום וגו׳מצודת דוד

וּמִלְּתָא דִֽי מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאׇחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתֽוֹהִי

והדבר שהמלך שואל — יקר הוא, ואין אחר שיגידנו לפני המלך זולת האלוהים, שמדורם אינו עם הבשר.תרגום הבינני

ומלתאוהדבר אשר המלך שואל היא כבדה וקשה ואחרןאחר לא יש בעולם אשר יגידה לפני המלך רק המלאכים אשר מגוריהם עם בני בשר לא יש להם וכאומר אין אחר להגידה בלעדי המלאכים ואינם פה עמנומצודת דוד

כׇּל קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהוֹבָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶֽל

מפני זה קצף המלך וזעם מאוד, ואמר להאביד את כל חכמי בבל.תרגום הבינני

כל קבלבעבור זה המלך נעשה בזעף וקצף גדול ואמר להאביד ולהמית לכל חכמי בבלמצודת דוד

בנס בזעף כי והנם זועפים (בראשית מ׳:ו׳) תרגומו נסיסיןמצודת ציון

וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּֽימַיָּא מִֽתְקַטְּלִין וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה {ס}

והדת יצאה, והחכמים נהרגים; וביקשו את דניאל וחבריו להיהרג.תרגום הבינני

ודתאהמשפט יצא והחכמים נהרגין ובעוונתבקשו דניאל וחביריו להריגהמצודת דוד

בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶֽל

אז השיב דניאל עצה וטעם לאריוך רב הטבחים של המלך, שיצא להרוג את חכמי בבל.תרגום הבינני

באדיןאז דניאל השיב עצה ודבר טעם לאריוך שר ההורגים אשר למלך אשר יצא להרוג לחכמי בבל ועל כי באמת גם בעיני אריוך היה הדבר רע לאבד כל חכמי עמו אבל היה מוכרח מפחד המלך ולזה נתן לו דניאל עצה מה למנוע חרבו מדם ולהתנצל לפני המלך ודבר העצה היעוצה לא פורש מה היאמצודת דוד

עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִֽי מַלְכָּא עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּֽאל

ענה ואמר לאריוך שליט המלך: על מה הדת החמורה מלפני המלך? אז הודיע אריוך את הדבר לדניאל.תרגום הבינני

על מהמפני מה המשפט יצאה כל כך במהירות מלפני המלך וכאומר מדוע לא נתן להם זמן על דבר קשה כזאת אדיןאז הודיע אריוך את הדבר לדניאל ור״ל סיפר לו שהשיבו שהוא מן הנמנע ולא שאלו זמןמצודת דוד

ענה ענינו הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד) · מהחצפה ממהרת והוא מל׳ חצוף הממהר להביש ולהחפיר את הבריותמצודת ציון

וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתִּן לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַֽחֲוָיָה לְמַלְכָּֽא {ס}

ודניאל נכנס וביקש מן המלך שיינתן לו זמן, ואת הפשר יגיד למלך.תרגום הבינני

עלנכנס ושאל מן המלך אשר יותן לו זמן ופשראולהגיד למלך אף פתרון החלום כי לפ״ד האחרונים היה יודע החלום וכל שאלתו עליו למען דעת אמיתת הפתרון כמ״ש למעלה ותפס העיקרמצודת דוד

אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַֽע

אז הלך דניאל לביתו, ולחנניה מישאל ועזריה חבריו הודיע את הדבר,תרגום הבינני

לביתיההלך לביתו להתבודד ולחלות פני ה׳ מלתא הודעהודיע להם דבר הדתמצודת דוד

וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָה דִּי לָא יְהֽוֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶֽל

ולבקש רחמים מלפני אלוה השמים על הסוד הזה, שלא יאבדו דניאל וחבריו עם שאר חכמי בבל.תרגום הבינני

ורחמיןאשר גם המה יבקשו רחמים מה׳ עלבעבור הגלות הסוד הזה דיאשר לא יאבדו דניאל וחביריו עם שאר חכמי בבלמצודת דוד

אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִֽי לֵילְיָא רָזָא גְלִי אֱדַיִן דָּֽנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּֽא

אז לדניאל בחזון הלילה נגלה הסוד; אז בירך דניאל את אלוה השמים.תרגום הבינני

בחזואבמראה החלום אשר בלילה נגלה לו הסוד ההואמצודת דוד

עָנֵה דָֽנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּֽי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי חׇכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵֽהּ הִֽיא

ענה דניאל ואמר: יהי שמו של האלוהים מבורך מן העולם ועד העולם, אשר החכמה והגבורה לו הן.תרגום הבינני

להואיהי שם של אלוה מבורך מן עולם ועד עולם ר״ל מן עולם השפל עד עולם העליון די חכמתאאשר החכמה והגבורה שלו המהמצודת דוד

וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חׇכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָֽה

והוא משנה את העתים ואת הזמנים, מעביר מלכים ומקים מלכים; נותן חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה.תרגום הבינני

מהשנאמשנה העיתים והזמנים והוא כפול במ״ש ור״ל מחליף זמן היום ללילה והלילה ליום מהעדהמסיר מלכים ומעמיד מלכים יהבנותן חכמה לחכמים וקראם חכמים ע״ש סופם כי עד לא ניתן להם החכמה לא יקראו חכמים וכן ובגדי ערומים תפשיט (איוב כ״ב:ו׳) ומנדעאודעתמצודת דוד

הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא (ונהירא) [וּנְהוֹרָא] עִמֵּהּ שְׁרֵֽא

הוא גולה את העמוקות ואת הנסתרות, יודע מה שבחושך, והאור עמו שוכן.תרגום הבינני

הוא גלאהוא מגלה דברים עמוקים ונסתרים ידעיודע מה בחשך והאורה שוכנת עמומצודת דוד

לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חׇכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הֽוֹדַעְתַּנִי דִּֽי בְעֵינָא מִנָּךְ דִּֽי מִלַּת מַלְכָּא הוֹדַעְתֶּֽנָא

לך, אלוה אבותי, מודה ומשבח אני, שחכמה וגבורה נתת לי; ועתה הודעתני מה שביקשנו ממך, כי את דבר המלך הודעתנו.תרגום הבינני

מהודאמודה ומשבח אני וגבורתאהתגברות כח השכל יהבת לינתת לי וכעןועתה הודעת לי את אשר שאלתי ממך אשר דבר המלך הודעת לי ר״ל הנה עתה הוספת לעשות עמדי חסד רב לגלות לי הדבר הזהמצודת דוד

כׇּל קֳבֵל דְּנָה דָּֽנִיֵּאל עַל עַל אַרְיוֹךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהוֹבָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל וְכֵן אֲמַר לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל תְּהוֹבֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּֽא {ס}

מפני זה נכנס דניאל אל אריוך, שמינה המלך להאביד את חכמי בבל. הלך וכה אמר לו: לחכמי בבל אל תאבד! הכניסני לפני המלך, ואת הפשר למלך אגיד.תרגום הבינני

כל קבלבעבור זה שנגלה לו החלום על עלנכנס אל אריוך אשר הפקידו המלך לאבד כל חכמי בבל אזלהלך אליו אל תהובדר״ל מעתה אל תאבדם כלל וכלל העלניהכנס אותי לפני המלך ואגיד לו אף הפתרוןמצודת דוד

אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר לֵהּ דִּֽי הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן בְּנֵי גָֽלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַֽע

אז אריוך בבהילות הכניס את דניאל לפני המלך, וכה אמר לו: מצאתי איש מבני גלות יהודה, אשר את הפשר למלך יודיע.תרגום הבינני

בהתבהלהבחפזון הכניס את דניאל לפני המלך די השכחתאשר מצאתי איש מן בני הגולה של יהודה אשר אף הפתרון יודיע למלךמצודת דוד

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר (האיתיך) [הַֽאִיתָךְ] כָּהֵל לְהוֹדָעֻתַנִי חֶלְמָא דִֽי חֲזֵית וּפִשְׁרֵֽהּ

ענה המלך ואמר לדניאל, ששמו בלטשאצר: היכול אתה להודיעני את החלום שראיתי ואת פשרו?תרגום הבינני

די שמהאשר שמו בלטשצר כמ״ש למעלה שכן כנהו אשפנז האיתיךהיש עמך יכולת להודיע לי החלום אשר ראיתי והפתרוןמצודת דוד

כהל יכול וכן ולא כהלין כתבא למקרא (לקמן ה)מצודת ציון

עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר רָזָא דִּֽי מַלְכָּא שָׁאֵל לָא חַכִּימִין אָֽשְׁפִין חַרְטֻמִּין גָּזְרִין יָכְלִין לְהַֽחֲוָיָה לְמַלְכָּֽא

ענה דניאל לפני המלך ואמר: הסוד שהמלך שואל — אין חכמים, אשפים, חרטומים וגוזרים יכולים להגיד למלך.תרגום הבינני

רזאהסוד אשר שאל המלך אין חכמים וגו׳ יכולים להגידם למלך ובא כמלמד זכות על חכמי בבלמצודת דוד

גזרין הם בעלי הקסם ההולכים לקראת נחשיםמצודת ציון

בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין וְהוֹדַע לְמַלְכָּא נְבֽוּכַדְנֶצַּר מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַֽל מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הֽוּא {ס}

אבל יש אלוה בשמים גולה סודות, והוא הודיע למלך נבוכדנצר מה שיהיה באחרית הימים. חלומך וחזיונות ראשך על משכבך — זה הוא:תרגום הבינני

ברםאבל יש אלוה בשמים המגלה סודות והוא הודיע למלך מה אשר יהיה בסוף הימים וכאומר האלוה אשר הודיע לך הוא גלה לי הסוד הזה וחזוי ראשךמה שראית בראשך לא במוחש ובעין כ״א בכח המדמה אשר בראש והוא החלום וכפל הדבר בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (לקמן יב) על משכבךבהיותך על משכבך נרדם וישן דנה הואזאת היאמצודת דוד

(אנתה) [אַנְתְּ] מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הוֹדְעָךְ מָה דִי לֶהֱוֵֽא

אתה המלך, מחשבותיך על משכבך עלו — מה יהיה אחרי זאת; וגולה הסודות הודיעך מה שיהיה.תרגום הבינני

אנתמתחלה אמר לו סיבת ראיית החלום הזה ואמר אתה המלך מחשבתך בהיותך שוכב על מטתך קודם השינה עלה אז בלבך לחשוב במה אשר יהיה אחרי זאת ר״ל מי ימלוך אחריך וגלאה׳ המגלה לי הסודות האלה הוא הודיע לך מה אשר יהיהמצודת דוד

רעיוניך מחשבתך כמו בנתה לרעי (תהלים קלט)מצודת ציון

וַאֲנָה לָא בְחׇכְמָה דִּֽי אִיתַי בִּי מִן כׇּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּֽע {ס}

ואני — לא בחכמה שיש בי מכל החיים נגלה לי הסוד הזה, אלא כדי שאת הפשר למלך יודיעו, ומחשבות לבבך תדע.תרגום הבינני

ואנהואני לא בעבור החכמה אשר יש בי יותר מכל החי נתגלה לי הסוד הזה ר״ל לא מאהבת ה׳ לי מרוב החכמה שבי גלה לי את החלום הזה להןרק בעבור אשר רצה המקום אשר מי מהאנשים יודיע למלך את פתרון חלומו ובזה תדע מחשבות לבבך אשר חשקת לדעת מי ימלוך אחריך ובעבורך גלה לי המקום להגיד לךמצודת דוד

על דברת ענינו כמו בעבור וכן על דברת בני האדם (קהלת ג׳:י״ח)מצודת ציון

(אנתה) [אַנְתְּ] מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקׇבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִֽיל

אתה המלך רואה היית, והנה צלם אחד גדול. הצלם ההוא רב וזוהרו יתר, עומד לנגדך, ומראהו נורא.תרגום הבינני

חזה הויתרואה היית ואלווהנה דמות אדם אחד גדול צלמא דכןצלם זה היה גדול וזהרו יתירה ומרובה ועמד למולך ורוהותארו נורא ומאויםמצודת דוד

ואלו והנה וכן ואלו עיר וקדיש (לקמן ד) · דכן זה כי מי האיש הלזה (בראשית כ״ד:ס״ה) ת״א דיכימצודת ציון

הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּֽי דְהַב טָב חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָֽשׁ

הצלם ההוא — ראשו של זהב טוב, חזהו וזרועותיו של כסף, מעיו וירכיו של נחושת,תרגום הבינני

הוא צלמאהצלם ההוא היה ראשו של זהב טוב החזות שלו וזרועותיו היו של כסף בטנו וירכותיו היו של נחשתמצודת דוד

וירכתה שלשה פרקים יש ברגל העליון קרוי ירך האמצעי קרוי שוק התחתון קרוי רגלמצודת ציון

שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלוֹהִי (מנהון) [מִנְּהֵין] דִּי פַרְזֶל (ומנהון) [וּמִנְּהֵין] דִּי חֲסַֽף

שוקיו של ברזל, רגליו מהן של ברזל ומהן של חרס.תרגום הבינני

שקוהישוקיו היו של ברזל רגליו מקצתם היו של ברזל ומקצתם של חרס ר״ל מקצת של כל רגל היה של ברזל ומקצתו של חרס (לד) חזה הוית. רואה היית עומד על עמדו עד אשר נכרת אבן מעצמו אשר לא בידי אדם ומחתוהכה להצלם על רגליו אשר מברזל וחרס ושחק אותם דק דקמצודת דוד

חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּֽוֹן

רואה היית עד שנגזרה אבן שלא בידיים, והכתה את הצלם על רגליו של הברזל והחרס, והדקה אותם.תרגום הבינני

ובכן ראית שנגזרה אבן מסלע אחד מעצמה ולא בידי אדם והכתה הצלם על רגליו מברזל וחרס ותדק ויפוצץ אותם.יוסף אבן יחיא

בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא וְכׇל אֲתַר לָא הִשְׁתְּכַח לְהוֹן וְאַבְנָא דִּֽי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כׇּל אַרְעָֽא

אז דקו כאחד הברזל, החרס, הנחושת, הכסף והזהב, והיו כמוץ מגורנות הקיץ; ונשאה אותם הרוח, וכל מקום לא נמצא להם. והאבן שהכתה את הצלם היתה להר גדול ומילאה את כל הארץ.תרגום הבינני

באדיןאז נשחקו ונכתשו כאחד הברזל והחרס וגו׳ מן אברי הצלם ההוא והווונעשו כמוץ אשר יסוער מן הגרנות אשר יכניסו בהם התבואות הגדלים בימי הקיץ ונשא המוןהרוח נשא אותם ופזרם וכל אתרכל מקום לא נמצא להם ר״ל שמלאו כל הארץ ולא מצא להם להיות די להחזיק את הכל והוא ענין גוזמא והפלגה ואבנאהאבן אשר הכה את הצלם נעשה להר גדול ומלאה כל הארץמצודת דוד

כעור כמוץ או יתכן שתהיה מל׳ נעורת של פשתן ובא בחסרון הנו״ן ור״ל כדבר אשר ינוערמצודת ציון

דְּנָה חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם מַלְכָּֽא

זה החלום, ואת פשרו נאמר לפני המלך.תרגום הבינני

דנהזאת הוא החלום ופשרהוהפתרון נאמר ולפי שאמר שידיעת החלום הוא מן הנמנע לדעתה בחכמה אבל מן השמים נתגלה לו לזה אמר אולם הפתרון נאמר וכאומר הנה אני והדומים לי נוכל לאמרה כי תלויה היא בחכמהמצודת דוד

(אנתה) [אַנְתְּ] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתׇקְפָּא וִֽיקָרָא יְהַב לָֽךְ

אתה המלך — מלך המלכים, אשר אלוה השמים מלכות, חוסן, תוקף ויקר נתן לך;תרגום הבינני

מלך מלכיאמושל על כל מלכי האדמה דיאשר אלהי השמים נתן לך מלכות חזקה תקיפה וחשובהמצודת דוד

וּבְכׇל דִּי (דארין) [דָֽיְרִין] בְּֽנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכׇלְּהוֹן (אנתה) [אַנְתְּ ]הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָֽא

ובכל מקום ששוכנים בני אדם, חית השדה ועוף השמים — נתן בידך והשליטך בכולם. אתה הוא ראש הזהב.תרגום הבינני

ובכל דיבכל מקום אשר שוכנים שם בני אדם וחית השדה ועוף השמים כל המקומות נתן בידך והמשילך על כולם וכמ״ש וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו (ירמיהו כ״ז:ו׳) וארז״ל שרכב על ארי וקשר תנין בראשו אנתאתה הוא הראש של זהב ר״ל עליך מרמז הראש של זהב אשר בהצלם על כי אתה הראשון בזמן ובמעלהמצודת דוד

וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אׇחֳרִי (ארעא) [אֲרַע] מִנָּךְ וּמַלְכוּ (תליתיא) [תְלִיתָאָה] אׇחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכׇל אַרְעָֽא

ואחריך תקום מלכות אחרת, שפלה ממך; ומלכות שלישית אחרת של נחושת, אשר תשלוט בכל הארץ.תרגום הבינני

ובתרךואחריך תעמוד מלכות אחרת פחות ממך ר״ל שפלה וגרוע ממך כמו שהחזות והזרועות המה למטה מן הראש והיו מכסף הגרוע מן הזהב כן המלכות שאחריך תהיה שפלה ממך והיא מלכות מדי ומלכוומלכות השלישית אשר תמלוך אחריה יהיה של נחושת אשר תמשול בכל הארץ והוא מלכות יון הקשין וחזקים כנחושת והיא תמלוך אחרי מדי כמו שהבטן והירכים המה למטה מהחזות והזרועות ומלכות רומא היא כלולה במלכות יון כמ״ש וצים מיד כתים (במדבר כ״ד:כ״ד) ות״א וסיען יצטרחן מרומאי וכן בירושלמי מן דרומאי וכתים המה מבני יון כמ״ש ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים (בראשית י׳:ד׳)מצודת דוד

וּמַלְכוּ (רביעיה) [רְבִיעָאָה] תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא כׇּל קֳבֵל דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא וּֽכְפַרְזְלָא דִּֽי מְרָעַע כׇּל אִלֵּן תַּדִּק וְתֵרֹֽעַ

ומלכות רביעית תהיה חזקה כברזל; כשם שהברזל מדק ומכתת הכל, וכברזל המרוצץ — כל אלה תדק ותרוצץ.תרגום הבינני

ומלכוומלכות הרביעית תהיה חזקה כברזל ולא אמר בה לא בתרא ולא אחרי כמ״ש בשנייה ובשלישית לפי שהמלכות מדי לקחה המלכות מכשדים מכל וכל ולא נשאר בהם מלוכה וכן מלכות יון לקחה המלכות ממדי מכל וכל ולא נשאר בהם מלוכה אבל לא כן נלקחה המלוכה מיון מכל וכל כי עדיין רומא מולכת ומושלת והיא ממלכות יון כמ״ש למעלה כל קבלר״ל לזה רמז עליה כברזל בעבור אשר הברזל מכתת ומרדד כל דבר וכמו הברזל אשר מרצץ כל דבר כן המלכות הרביעית תכתת ותרוצץ כל המלכיות האלה ואף הפליטה הנשארת מכשדים וממדי והיא מלכות ישמעאל אשר תתפשט מלכותם לאחר התפשטות מלכות יון כמו שהשוקים והרגלים המה למטה מן הבטן והירכיםמצודת דוד

וחשל ומרדד ובדרז״ל חשלי דודי (כתובות עז)מצודת ציון

וְדִֽי חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא (מנהון) [מִנְּהֵן] חֲסַף דִּֽי פֶחָר (ומנהון) [וּמִנְּהֵין] פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן נִצְבְּתָא דִֽי פַרְזְלָא לֶֽהֱוֵא בַהּ כׇּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָֽא

ואשר ראית את הרגליים ואת האצבעות, מהן חרס של יוצר ומהן ברזל — מלכות חלוקה תהיה, ומן החוזק של הברזל יהיה בה, כשם שראית את הברזל מעורב בחרס הטיט.תרגום הבינני

ודי חזיתהואשר ראית הרגלים והאצבעות מהם היו חרס של היוצר ומהם ברזל מלכוהפתרון הוא שתהיה מלכות חלוקה בקצת המקומות יתחזקו כברזל חיל רומה ובקצת המקומות יהיו חלושים חיל רומה כחרס הזה כאשר עודנו היום ומן נצבתאאבל הכח והיכולת של הברזל תהיה בכולם ר״ל המקומות החזקות שבה יעזרו בכח ידיו את החלושות לבל יכלו אותם מי מע״פ האדמה כל קבלר״ל בעבור אשר ראית הברזל מעורב בחרס העשוי מטיט (כי ראה ברזל וחרס מעורב יחד במקום אחד ועם לא נזכר למעלה) וכאומר הנה זה יורה שהחזקות יעזרו להחלשות בעבור הערוב אשר יהיה בהם וכאשר יפרש למטהמצודת דוד

די פחר של יוצר חרס ובדרז״ל במני דפחר׳ (תענית ז) · נצבתא ענין נטיעה כמו מצבת בם (ישעיהו ו׳:י״ג) ור״ל הכח והיכולת ע״ש שהנטיעה היא כח הפירות והעליןמצודת ציון

וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא (מנהון) [מִנְּהֵין] פַּרְזֶל (ומנהון) [וּמִנְּהֵין] חֲסַף מִן קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵא תְבִירָֽה

ואצבעות הרגליים, מהן ברזל ומהן חרס — מקצת המלכות תהיה חזקה ומקצתה תהיה שבורה.תרגום הבינני

ואצבעתעתה בא לפרש מה שאמר במקרא שלפניו מלכו פליגה תהיה ואמר מה שראית אצבעות הרגלים מהם ברזל ומהם חרס הנה זה יורה שמקצת המלכות תהיה חזקה ומקצת תהיה שבורה וחלושהמצודת דוד

(די) [וְדִי] חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱוֺן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְלָֽא לֶהֱוֺן דָּבְקִין דְּנָה עִם דְּנָה הֵֽא כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם חַסְפָּֽא

ואשר ראית את הברזל מעורב בחרס הטיט — מתערבים יהיו בזרע האדם, ולא יהיו דבקים זה עם זה, כשם שאין הברזל מתערב עם החרס.תרגום הבינני

ודי חזיתעתה בא לפרש מה הערוב אשר יהיה ביניהם עד שיעזרו להם ואמר אשר ראית ברזל מעורב בחרס העשוי מטיט הנה זה יורה אשר יהיו מעורבבים אלו באלו בזרע אנשים כי יקחו מבנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם יתנו להם ובעבור זה יעזרו החזקות להחלשות ולא להוןאבל לא יהיו דבוקים אלו עם אלו באהבה הבאה מן הלב הא כדיהנה כאשר הברזל לא יתערב עם החרס להיות דבוקים יחד כן לא יתדבקו המה באהבת הלב ועכ״ז בעבור הערוב יעזרום מול האויב והוא רומימצודת דוד

וּֽבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אׇחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כׇּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּֽא

ובימיהם של המלכים ההם יקים אלוה השמים מלכות אשר לעולם לא תיחרב, ומלכותה לעם אחר לא תיעזב; תדק ותכלה את כל המלכויות האלה, והיא תעמוד לעולמים.תרגום הבינני

וביומיהוןוביומיהם של אלה המלכים והם מלכות יון ורומי גם היא תמשול ותמלוך בעת התפשטות מלכות רומי כמ״ש למעלה יקיםיעמיד אלהי השמים מלכות אחת אשר לעולם לא תהיה נשחתה ולא תעזוב מלכותה לעם אחר תדקוהיא תכתת ותכלה המעט מן המעט הנשאר מכשדים וממדי והיאהמלכות ההיא תתקיים לעולם והיא מלכות המשיח שיגלה ב״במצודת דוד

כׇּל קֳבֵל דִּֽי חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וְהַדֵּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא אֱלָהּ רַב הוֹדַע לְמַלְכָּא מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵֽהּ {ס}

כשם שראית שמן ההר נגזרה אבן שלא בידיים, והדקה את הברזל, הנחושת, החרס, הכסף והזהב — אלוה גדול הודיע למלך מה שיהיה אחרי זאת. ואמת החלום ונאמן פשרו.תרגום הבינני

כל קבלר״ל הדבר הזה מרומז בעבור מה אשר ראית אשר מן ההר נכרת אבן מעצמה אשר לא בידי אדם וכתתה את הברזל וכו׳ כי כן תהיה מלכות המשיח שתבא לא בחיל ולא בכח כי אם מעצמה בהגעת הזמן והיא תכלה כל האומות אשר לא יקבלו עליהם עול המקום אלהאלוה הגדול הודיע למלך מה אשר יהיה אחרי זאת המלכות המושלת עתה מי ומי ימשול עד ימי עולם ויציבכמו שדבר החלום הוא אמת כי כזאת ראית כן נאמנה הפתרון כי כן יהיהמצודת דוד

בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבֽוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵֽהּ

אז נבוכדנצר המלך נפל על פניו, ולדניאל השתחווה; ומנחה וניחוחים אמר לנסך לו.תרגום הבינני

באדיןאז המלך נ״נ נפל על פניו והשתחוה לדניאל ומנחהמנחה ממש כי ארז״ל שחשב לעבדו עבודת אלהות וניחוחיןיין הבא לנסכים ולנחת רוח אמר לנסך לפניו אבל באמת לא נסך לפניו כי לא רצה דניאל לקבל וכן אמרו רז״למצודת דוד

עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָא דְנָֽה

ענה המלך לדניאל ואמר: אמת שאלוהיכם הוא אלוה האלוהים ואדון המלכים וגולה סודות, שיכולת לגלות את הסוד הזה.תרגום הבינני

ענה מלכאכשלא רצה לקבל אמר לו המלך אל תחשוב שאני מכחש באלהי השמים לא כן הוא כי מן קשוט וכו׳ ר״ל באמת אשר אלהיכם הוא אלהים על כל האלהים וכאומר ואם אמנם כי אלהים אתה מ״מ הוא גדול ממך ומראוהוא מושל ושר על כל המלכים ולא כן אתה וגלההוא מגלה סודות אשר יכלת לגלות הסוד הזה וכאומר הנה מה שגילה הסוד הזה הוא בעבור שאלהי השמים הוא מגלה הסודות והוא גלה לך א״כ גדול הוא מאוד ממך ואיך אכחש בומצודת דוד

אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כׇּל מְדִינַת בָּבֶל וְרַב סִגְנִין עַל כׇּל חַכִּימֵי בָבֶֽל

אז המלך את דניאל גידל, ומתנות גדולות ורבות נתן לו, והשליטו על כל מדינת בבל, ורב סגנים על כל חכמי בבל.תרגום הבינני

אדיןאז גדל המלך את דניאל ומתנות גדולות ומרובות נתן לו והמשילו על כל מדינות בבל ורב סגניןעשהו שר השרים אשר היו על כל חכמי בבל ר״ל שהיה לשר על השרים וכו׳מצודת דוד

סגנין ענין שררה מה כמו ויבא סגנים כמו חומר (ישעיהו מ״א:כ״ה)מצודת ציון

וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן מַלְכָּא וּמַנִּי עַל עֲבִֽידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּֽא {פ}

ודניאל ביקש מן המלך, ומינה על עבודת מדינת בבל את שדרך, מישך ועבד נגו; ודניאל בשער המלך.תרגום הבינני

בעאבקש מן המלך ליתן ממשלה מה לחבריו וקצר בדבר המובן ומניוהפקיד את חנניה מישאל ועזריה על מלאכת המלך אשר במדינת בבל בתרע מלכאהיה יושב בתמידות בשער בית המלך והיא דבר גדולה וכבודמצודת דוד