דניאל — פרק ג׳

נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּֽי דְהַב רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶֽל

נבוכדנצר המלך עשה צלם של זהב, גובהו שישים אמה ורוחבו שש אמות; הקימו בבקעת דורא במדינת בבל.תרגום הבינני

עבדעשה צורה של זהב קומתו היה ששים אמות ורחבו ו׳ אמות והעמידו בבקעת דורא וארז״ל על כי שמע בפתרון חלומו אשר ישראל ינחלו המלכות בא״י עד עולם לכן עשה הצלם בחשבו להכשילם בעון עכו״ם למען לא ינחלו המלוכהמצודת דוד

וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּֽפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִֽינָתָא לְמֵתֵא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּֽא

ונבוכדנצר המלך שלח לכנוס את האחשדרפנים, הסגנים והפחות, היועצים, הגזברים, יודעי הדת, השופטים וכל שליטי המדינה — לבוא לחנוכת הצלם שהקים נבוכדנצר המלך.תרגום הבינני

למכנשלאסוף את אחשדרפניא וכו׳ וכל שאר מושלי המדינה לבא לחנוכת הצלם אשר העמידמצודת דוד

לאחשדרפניא וכו׳ כולם שמות מיני שררה זו למעלה מזו וידועים המה בל׳ כשדים · לחנכת התחלת תשמיש הדבר להיות משמש והולך קרוי חנוך בל׳ המקראמצודת ציון

בֵּאדַיִן מִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּֽפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִֽינָתָא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא (וקאמין) [וְקָֽיְמִין] לׇקֳבֵל צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבֻכַדְנֶצַּֽר

אז נכנסו האחשדרפנים, הסגנים והפחות, היועצים, הגזברים, יודעי הדת, השופטים וכל שליטי המדינה לחנוכת הצלם שהקים נבוכדנצר המלך, ועמדו לנוכח הצלם שהקים נבוכדנצר.תרגום הבינני

באדיןאז נאספו אחשדרפניא וכו׳ וקיימיןועמדו מול הצלם אשר העמידמצודת דוד

וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל לְכוֹן אָֽמְרִין עַֽמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּֽא

והכרוז קרא בכוח: לכם אומרים, העמים, האומות והלשונות —תרגום הבינני

וכרוזאוכרוז קרא בכח ר״ל בהרמת קול גדול לכוןוזהו דבר הכרוז לכם אומרים ומזרזים אתם עממיא וכו׳מצודת דוד

וכרוזא ענין השמעת הדבר לרבים · עממיא הם האומות שיש להם אלוה ותורה · אומיא הם בלא אלוה ובלא תורה · ולשניא הם החלוקים בלשונותם בין מבני אלוה ותורה ובין זולתםמצודת ציון

בְּעִדָּנָא דִּֽי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא (קיתרס) [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָא וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּֽא

בעת שתשמעו את קול הקרן, המשרוקית, הקתרוס, הסבכא, הפסנתרין, הסומפוניה וכל מיני זמר, תיפלו ותשתחוו לצלם הזהב שהקים נבוכדנצר המלך.תרגום הבינני

בעדנאבעת אשר תשמעון קול קרן השופר וכו׳ וכל שאר מיני זמר אז תפלו על פניכם ותשתחוו אל צורת הזהב אשר העמיד נבוכדנצר המלךמצודת דוד

משרוקיתא וכו׳ כולם שמות מיני כלי זמר וידועים המה בל׳ כשדיםמצודת ציון

וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגֽוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּֽא

ומי שלא ייפול וישתחווה — באותה שעה יושלך לתוך כבשן האש הבוערת.תרגום הבינני

ומןומי אשר לא יפול וישתחוה אזי מיד בעת הזאת יושלך לתוך תנור אש הבוערתמצודת דוד

כׇּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא כְּדִי שָֽׁמְעִין כׇּֽל עַמְמַיָּא קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא (קיתרס) [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְּסַנְטֵרִין וְכֹל זְנֵי זְמָרָא נָֽפְלִין כׇּֽל עַֽמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא סָֽגְדִין לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּֽא

מפני זה, באותו זמן, כאשר שמעו כל העמים את קול הקרן, המשרוקית, הקתרוס, הסבכא, הפסנתרין וכל מיני זמר — נפלו כל העמים, האומות והלשונות, משתחווים לצלם הזהב שהקים נבוכדנצר המלך.תרגום הבינני

כל קבלבעבור הכרוז הזה לכן בזה העת כאשר שמעו כל העמים קול קרן השופר וכו׳ נפלו כולם על פניהם והשתחוו אל הצלם (ולא זכר כאן סומפוניא וכללו בכל זני זמרא, או מדעת לא הביאו ליתן פתחון פה למי שלא ישתחוה כי יוכל לומר הלא לא הביאו הסומפוניא כאשר קרא בחיל כי עצם הכוונה היה להכשיל את ישראל ודבר המלך שלטון אין להשיב ואם יביאו הכל ועכ״ז לא ישתחוו מה לו במיתתן לזה מנע את הסומפוניא בחשבו אם לא ישתחוו עדיין אין להם משפט מות ואולי יפתם להשתחוות בשניה)מצודת דוד

כׇּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵֽא

מפני זה, באותו זמן, קרבו אנשים כשדים ואכלו את קרצם של היהודים.תרגום הבינני

כל קבלבעבור זאת אשר כל העכו״ם השתחוו ולא מרו פיו בה זמנאבעת ההיא קרבו אנשי כשדים והלשינו מלשינות על היהודיםמצודת דוד

ואכלו קרציהון הוא מענין רכילות ומלשינות כי לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) ת״א לא תיכול קורצין ע״ש שדרך המלשין לרמז דברו ולקרוץ בעיניו למען לא יבינו כל העומדים ובהקריצה ההיא כאלו אוכל בשר מי אשר ילשין עליומצודת ציון

עֲנוֹ וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִֽי

ענו ואמרו לנבוכדנצר המלך: המלך, לעולם חיה!תרגום הבינני

ענוהרימו קול ואמרו וכו׳ המלך לעולם יחיה והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמריםמצודת דוד

(אנתה) [אַנְתְּ] מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כׇל אֱנָשׁ דִּֽי יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא (קיתרס) [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין (וסיפניה) [וְסוּפֹּנְיָה] וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָֽא

אתה המלך שמת טעם, שכל אדם שישמע את קול הקרן, המשרוקית, הקתרוס, הסבכא, הפסנתרין, הסומפוניה וכל מיני זמר — ייפול וישתחווה לצלם הזהב;תרגום הבינני

אנתאתה המלך עשית גזרת אומר אשר כל איש אשר ישמע קול קרן השופר וכו׳ וכל שאר מיני זמר יפול על פניו וישתחוה אל הצלםמצודת דוד

טעם ענינו בכ״מ דבר שיש בו ממש הנעשה בטעם ולא דבר של מה בכךמצודת ציון

וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד יִתְרְמֵא לְגֽוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּֽא

ומי שלא ייפול וישתחווה — יושלך לתוך כבשן האש הבוערת.תרגום הבינני

ומןומי אשר לא יפול וישתחוה יושלך לתוך תנור אש הבוערתמצודת דוד

אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן דִּֽי מַנִּיתָ יָתְהוֹן עַל עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ לָא שָׂמֽוּ (עליך) [עֲלָךְ] מַלְכָּא טְעֵם (לאלהיך) [לֵֽאלָהָךְ] לָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִֽין

יש אנשים יהודים שמינית אותם על עבודת מדינת בבל — שדרך, מישך ועבד נגו. האנשים האלה לא שמו עליך, המלך, טעם: לאלוהיך אינם עובדים, ולצלם הזהב שהקמת אינם משתחווים.תרגום הבינני

איתייש אנשים יהודים אשר הפקדת אותם על מלאכת מדינת בבל והם חנניה מישאל ועזריה גובריאהאנשים האלה לא עשו לעצמן טעם ועצה לחוש עליך המלך לקיים מאמרך לאלהיך אינם עובדים ואל הצלם אשר העמדת לא השתחוו (ולא הלשינו על דניאל בעבור כי ראו שהמלך חשבו לאלוה ואיך ישתחוה הוא אל הצלםמצודת דוד

בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָא אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּֽא

אז נבוכדנצר ברוגז ובחמה אמר להביא את שדרך, מישך ועבד נגו; אז הביאו את האנשים האלה לפני המלך.תרגום הבינני

באדיןאז אמר נ״נ בכעס וחמה להביא לחנניה מישאל ועזריה באדיןאז האנשים האלה הובאו לפני המלךמצודת דוד

עָנֵה נְבֽוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ לֵֽאלָהַי לָא אִֽיתֵיכוֹן פָּֽלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימֶת לָא סָֽגְדִֽין

ענה נבוכדנצר ואמר להם: האמנם, שדרך, מישך ועבד נגו — לאלוהי אינכם עובדים, ולצלם הזהב שהקמתי אינכם משתחווים?תרגום הבינני

ענההרים נ״נ את קולו ואמר עליהם הצדאוכי חוק גזרתי היא דברי ריק ושממה אתם חנניה מישאל ועזריה אל אלוהי לא ישכם עובדים ולצלם הזהב אשר העמדתי לא תשתחוומצודת דוד

הצדא ענין שממה כי תהו ובהו (בראשית א׳:ב׳) ת״א צדיא ורקניאמצודת ציון

כְּעַן הֵן אִֽיתֵיכוֹן עֲתִידִין דִּי בְעִדָּנָא דִּֽי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא (קיתרס) [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצַלְמָא דִֽי עַבְדֵת וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן בַּהּ שַׁעֲתָא תִתְרְמוֹן לְגֽוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּא וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵֽׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָֽי

עתה, אם מוכנים אתם, שבעת שתשמעו את קול הקרן, המשרוקית, הקתרוס, הסבכא, הפסנתרין, הסומפוניה וכל מיני זמר תיפלו ותשתחוו לצלם שעשיתי — ואם לא תשתחוו, באותה שעה תושלכו לתוך כבשן האש הבוערת. ומי הוא האלוה שיצילכם מידי?תרגום הבינני

כעןעתה אם ישכם מוכנים אשר בעת אשר תשמעון קול קרן וכו׳ וכל שאר מיני זמר אז תפלון ותשתחוו להצלם אשר עשיתי וכאומר אם עתה תשתחוו לא אעשה לכם מאומה רע על אשר לא השתחויתם בראשונה והןואם לא תשתחוו אזי מיד בעת הזאת תושלכו אל תוך תנור אש הבוערת ומי הוא האלוה אשר יציל אתכם מידימצודת דוד

עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבֽוּכַדְנֶצַּר לָֽא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָֽךְ

ענו שדרך, מישך ועבד נגו ואמרו למלך נבוכדנצר: אין אנו צריכים על דבר זה להשיבך.תרגום הבינני

ענוהשיבו חנניה מישאל ועזריה ואמרו למלך נבוכדנצראתה נ״נ ולא קראוהו בשם מלך כאומר בדבר זה לא תמלוך עלינו ולא תמשול בנו לא חשחיןאין אנחנו חוששין על הפחד הזה להשיבך אמרי רצוי וטענותמצודת דוד

חשחין כמו חוששין הידוע בדרז״למצודת ציון

הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִּֽי אֲנַחְנָא פָֽלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא מִן אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּא וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִֽב

אם יש אלוהינו שאנו עובדים — יכול הוא להצילנו מכבשן האש הבוערת, ומידך, המלך, יציל.תרגום הבינני

הן איתיהנה יש אלהים הוא אלהינו אשר אנחנו עובדים הוא יכול להציל אותנו מן תנור אש הבוערת ואף מן ידך המלך יציל כאומר ובכל אופן שתרצה להמית אותנו יכול הוא להציל מכולםמצודת דוד

וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי (לאלהיך) [לֵֽאלָהָךְ] לָא [אִיתַנָא] (איתינא) פָֽלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּֽד {פ}

ואם לא — ידוע יהיה לך, המלך, שלאלוהיך איננו עובדים, ולצלם הזהב שהקמת לא נשתחווה.תרגום הבינני

והן לאואף אם לא יחפוץ להציל ידוע יהיה לך המלך אשר עכ״ז לא יש עמנו לעבוד לאלהיך ואל צלם הזהב אשר העמדת לא נשתחוהמצודת דוד

בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי (אשתנו) [אֶשְׁתַּנִּי] עַל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵֽהּ

אז נבוכדנצר נמלא חמה, וצלם פניו השתנה על שדרך, מישך ועבד נגו. ענה ואמר להסיק את הכבשן אחד שבעה מכפי שראוי היה להסיקו.תרגום הבינני

באדיןאז נבוכדנצר נתמלא חמה ודמות פניו נשתנה בכעסו על חנניה מישאל ועזריה ענההרים קול ואמר להבעיר ולהסיק את התנור חד שבעהר״ל להוסיף ולהסיק בפעם אחת כשיעור שבעה הסקות על אשר ראוי להסיקומצודת דוד

למזא ענין הסקה ושריפה וכן מזי רעב (דברים לב)מצודת ציון

וּלְגֻבְרִין גִּבָּֽרֵי חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּֽא

ולאנשים גיבורי חיל שבחילו אמר לכפות את שדרך, מישך ועבד נגו, להשליכם לכבשן האש הבוערת.תרגום הבינני

ולגוברין גבריולאנשים אנשי חיל אשר בצבאו צוה לאסור ולקשור לחנניה מישאל ועזריה ולהשליך לתנור אש הבוערתמצודת דוד

לכפתה ענין קשירה ובדרז״ל עבד כפות לו (ב״ק כב)מצודת ציון

בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן (פטישיהון) [פַּטְּשֵׁיהוֹן] וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגֽוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּֽא

אז האנשים האלה נכפתו בסרבליהם, בכותנותיהם, במצנפותיהם ובלבושיהם, והושלכו לתוך כבשן האש הבוערת.תרגום הבינני

באדיןאז האנשים האלה קשרו אותם כשהם לבושים בסרבליהון וגו׳ ולבושיהוןר״ל שאר המלבושים ורמיווהשליכו אותם לתוך התנור וגו׳מצודת דוד

בסרבליהון הוא שם מלבוש ובדרז״ל בסרבלי חתימי (שבת נח) · פטשיהון הם המכנסים · וכרבלתהון מין לבוש עשוי להתעטף בו ודוגמתו ודוד מכורבל במעיל (דה״א טו)מצודת ציון

כׇּל קֳבֵל דְּנָה מִן דִּי מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה וְאַתּוּנָא אֵזֵה יַתִּירָה גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָֽא

מפני זה — משום שדבר המלך היה חמור והכבשן הוסק יתר על המידה — האנשים ההם שהעלו את שדרך, מישך ועבד נגו, הרגם שביב האש.תרגום הבינני

כל קבלבעבור זאת מן אשר דבר המלך היתה ממהרת והתנור הוסק בהסקה מרובה גובריא אלךלזה האנשים האלה אשר העלו את חנניה מישאל ועזריה אל פה התנור להשליכם בו קטילהמית אותם הנצוצות של האש כי היו מרובות ועשו בבהלה ולא היו נשמרים ונזהריםמצודת דוד

שביבא ניצוצות כמו ולא יגה שביב אשו (איוב י״ח:ה׳)מצודת ציון

וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ נְפַלוּ לְגֽוֹא אַתּוּן נוּרָא יָֽקִדְתָּא מְכַפְּתִֽין {פ}

והאנשים האלה שלושתם, שדרך, מישך ועבד נגו, נפלו לתוך כבשן האש הבוערת כפותים.תרגום הבינני

וגובריאוהאנשים האלה שלשתם חנניה מישאל ועזריה נפלו לתוך התנור כשהם קשוריםמצודת דוד

אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עָנֵה וְאָמַר לְהַדָּֽבְרוֹהִי הֲלָא גֻבְרִין תְּלָתָה רְמֵינָא לְגוֹא נוּרָא מְכַפְּתִין עָנַיִן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא יַצִּיבָא מַלְכָּֽא

אז נבוכדנצר המלך תמה וקם בבהילות. ענה ואמר ליועציו: הלא שלושה אנשים השלכנו לתוך האש כפותים? ענו ואמרו למלך: אמת, המלך.תרגום הבינני

אדיןאז נבוכדנצר המלך חרד ועמד בבהלה והרים קול ואמר ליועציו הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך האש כשהם קשורים עניןהשיבו ואמרו למלך אמת המלך כן היאמצודת דוד

להדברוהי הם היועצים המנהיגים כי וינהג את הצאן (שמות ג׳:א׳) ת״א ודברמצודת ציון

עָנֵה וְאָמַר הָֽא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגֽוֹא נוּרָא וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי (רביעיא) [רְֽבִיעָאָה] דָּמֵה לְבַר אֱלָהִֽין

ענה ואמר: הנה אני רואה ארבעה אנשים מותרים מהלכים בתוך האש, וחבלה אין בהם; ומראהו של הרביעי דומה לבן אלוהים.תרגום הבינני

הא אנההלא אני רואה ארבעה אנשים והמה מותרים מן הקשורים והולכים בתוך האש והשחתה לא יש בהם ורוהותוארו של הרביעי דומה למלאךמצודת דוד

לבר אלהין כן יקרא המלאך כאלו הוא מבני בית של השכינה וכן ויבואו בני האלהים (איוב א׳:ו׳)מצודת ציון

בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּא עָנֵה וְאָמַר שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּֽי אֱלָהָא (עליא) [עִלָּאָה] פֻּקוּ וֶאֱתוֹ בֵּאדַיִן נָֽפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן גּוֹא נוּרָֽא

אז קרב נבוכדנצר לשער כבשן האש הבוערת. ענה ואמר: שדרך, מישך ועבד נגו, עבדיו של האל העליון — צאו ובואו! אז יצאו שדרך, מישך ועבד נגו מתוך האש.תרגום הבינני

באדיןאז קרב נ״נ אל שער התנור עבדוהיעבדיו של אלהים עליון צאו מן התנור ובואו אלי באדיןאז יצאו מן תוך האש כי עד לא דבר אליהם רכות פחדו לצאת כי האדם הוא בעל בחירה ופן ימיתם בידיומצודת דוד

וּמִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָֽא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן וּשְׂעַר רֵֽאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ וְסַרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהֽוֹן

ונכנסים האחשדרפנים, הסגנים והפחות ויועצי המלך, רואים את האנשים האלה שלא שלטה האש בגופם, ושער ראשם לא נחרך, וסרבליהם לא נשתנו, וריח אש לא עבר בהם.תרגום הבינני

ומתכנשיןונאספו אחשדרפניא וגו׳ ויועצי המלך וראו את האנשים האלה אשר לא שלט האש בגופם ושער ראשם לא נשרף ונחרך וסרבליהון לא נשתנו מן האש ואף ריח אש לא עברה בהםמצודת דוד

בגשמיהון בגופם כי ושבט לגו כסילים (משלי כ״ו:ג׳) ת״י ושבטא לגושמיהון · התחרך ענין שריפה כמו לא יחרוך רמיה (שם יב) · עדת עברה כמו לא עדה עליו שחל (איוב כ״ח:ח׳)מצודת ציון

עָנֵה נְבֽוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּֽי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּֽי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ (גשמיהון) [גֶשְׁמְהוֹן] דִּי לָֽא יִפְלְחוּן וְלָֽא יִסְגְּדוּן לְכׇל אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָֽהֲהֽוֹן

ענה נבוכדנצר ואמר: ברוך אלוהיהם של שדרך, מישך ועבד נגו, ששלח את מלאכו והציל את עבדיו שבטחו בו; ואת דבר המלך שינו, ומסרו את גופם שלא יעבדו ולא ישתחוו לכל אלוה זולת אלוהיהם.תרגום הבינני

בריךברוך אלהיהם של חנניה מישאל ועזריה אשר שלח מלאכו והציל את עבדיו אשר בטחו עליו ודבר המלך בטלו ושנו ומסרו גופם אשר לא יעבדו ולא ישתחוו לשום אלוה כ״א לאלהיהםמצודת דוד

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כׇל עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּֽי יֵאמַר (שלה) [שָׁלוּ] עַל אֱלָהֲהוֹן דִּֽי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כׇּל קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָהּ אׇחֳרָן דִּֽי יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָֽה

וממני שם טעם, שכל עם, אומה ולשון שיאמר דבר סרה על אלוהיהם של שדרך, מישך ועבד נגו — לאברים ייחתך, וביתו לאשפה יושם; לפי שאין אלוה אחר שיוכל להציל כזאת.תרגום הבינני

ומניוממני נעשה גזרת אומר אשר כל עם ולשון אשר יאמר לתלות דבר שגגה ומשגה על האלהים של חנניה מישאל ועזריה אזי יעשה גופו לנתחים וביתו יושם לאשפה ולמקום נוול כל קבלבעבור אשר לא יש אלוה אחר אשר יכול להציל כהצלה הזאתמצודת דוד

שלו שגגה ומשגה כמו על השל (ש״ב ו)מצודת ציון

בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בִּמְדִינַת בָּבֶֽל {פ}

אז המלך הצליח את שדרך, מישך ועבד נגו במדינת בבל.תרגום הבינני

באדיןאז המלך הצליח לחנניה מישאל ועזריה ר״ל המשילם ממשל רב בכל המדינהמצודת דוד

נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְֽכׇל עַֽמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּֽי [דָיְרִין] (דארין) בְּכׇל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּֽא

נבוכדנצר המלך, לכל העמים, האומות והלשונות ששוכנים בכל הארץ: שלומכם ירבה.תרגום הבינני

נבוכדנצר מלכאעתה יחל לספר דברי האגרת אשר כתב נבוכדנצר לכל העמים וראשית הדברים היו נבוכדנצר מלכא לכל עממיא וגו׳ אשר שוכנים בכל הארץ לכולכם יאמר שלומכם יתרבה ויתגדלמצודת דוד

ישגא יתגדל ויתרבה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב)מצודת ציון

אָֽתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא (עליא) [עִלָּאָה] שְׁפַר קׇֽדָמַי לְהַחֲוָיָֽה

האותות והמופתים שעשה עמי האל העליון — טוב בעיני להגידם.תרגום הבינני

אתיאהאותות והמופתים התמוהים אשר עשה עמי אלהים עליון יאה ונאה לפני להגיד ולספרמצודת דוד

שפר נאה ויאה כמו אמרי שפר (בראשית מט)מצודת ציון

אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשׇׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָֽר

אותותיו כמה גדולים, ומופתיו כמה חזקים! מלכותו מלכות עולם, ושלטונו עם דור ודור.תרגום הבינני

אתוהיאותותיו מאוד גדולים ומופתיו התמוהים מאוד חזקים מלכותו מלכות עולמים וממשלתו עם כל הדורות רצה לומר בזמן כל הדורותמצודת דוד

כמה הוא כענין מאד ובדרז״ל כמה גדולים מעשה חייא (כתובות קג)מצודת ציון