מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםדרשוני כרך א — ברכת יוסף
אברכת יוסף
דנה פולבר
בשלושה נתברכו בשדיים ורחם ולא עלתה להם, ואחד עלתה לו.
גשלושה ולא עלתה להם, אלה סיסרא, איוב ואחי יוסף.
סיסרא נתברך ברחם, שנאמר 'רחם רחמתים לראש גבר' (שופטים ה, ל) – והרי יעל מחקה ראשו.
איוב נתברך בשדיים ורחם, אך הצטער על שיצא מרחם ועל שדיים שינק מהם שנאמר: 'מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק' (איוב ג, יב) ועוד אמר: 'ולמה מרחם הוצאתני' (שם, י, יח).
אחי יוסף נתברכו בשדיים ורחם בברכת אביהם: 'ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש' (בראשית מג, יד) – ולא הועילה להם אותה הברכה עד שניגש יהודה ואמר 'בי' (שם, מד, יח).
אחד ועלתה לו, זה יוסף, שנאמר 'ברכת שדים ורחם ... לראש יוסף' (שם, מט, כה-כו). וכי יש שדיים ורחם לאיש? אתמהא. אלא אשה הייתה ליוסף ובה נתברך.
דיעל מחקה ראשו – על פי שופטים ה, כו.