מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםדרשוני כרך א — מדרשי בנות צלפחד
אמדרשי בנות צלפחד
רבקה לוביץ
ב'וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלׇפְחָד... וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחׇגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָֽה' (במדבר כז, א)
גמדוע נקראו בתחילה בנות צלפחד ורק אחר כך מנאן בשמותיהן?
על שם צל ופחד שהיו בהן בתחילה. שבתחילה ישבו בצל אביהן, ופחדו לשאת את ראשן. משנתקרבו האחיות זו לזו, נתעצמו ונודעו בשמותיהן, שנאמר 'ותקרבנה בנות צלפחד... ואלה שמות בנתיו'.
ד'כֵּן בְּנוֹת צְלׇפְחָד דֹּבְרֹת' (שם, כז, ז)
השאלה תנות את האלוהים: אם אמת דיברו בנות צלפחד, מדוע לא כתבת כן בתורתך, שהרי אתה אמת ותורתך אמת ודברך קיים לעולם?
ענה לה האלוהים: 'אמת מארץ תצמח' (תהלים פה, יב).
שאלה תנות: וכי לא נאמר 'תורת ה' תמימה' (שם, יט, ח)?
ענה לה האלוהים: כבר כתבתי בתורתי 'תמים תהיה עם ה' אלהיך' (דברים יח, יג). ועוד שאמרתי: 'התהלך לפני והיה התמים' (בראשית יז, א).
יש אמת היורדת ממרומים ויש אמת הצומחת מלמטה. אשרי הדור שבו פוגשת אמת של מעלה באמת של מטה. הוא שנאמר 'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף' (תהלים פה, יב).
וציניקנים שבאותו הדור היו אומרים: בנות צלפחד אין פיהן ולבן שווה
אמרו: לכוחן הן עושות, לעושרן הן עושות, על מנת להשוות עצמן לזכרים בנחלה הן עושות, שלא לשם שמים הן עושות.
לפיכך אמרה התורה: 'כֵּן בנות צלפחד דברת'. 'כֵּן' משום 'כּנוּת'. 'כֵּן' משום 'נכון דיברו':
לכוחן הן עושות, לעושרן הן עושות, להשוות עצמן לזכרים בנחלה הן עושות, לשם שמים הן עושות.
זמדרש זה פורסם לראשונה בתוך: רבקה לוביץ, 'ותלך לדרוש – מדרש נשי יוצר', טובה כהן (עורכת), האשה ביהדות: סדרת דיונים, 11 (תשס"ג), עמ' 24.
חשאלה תנות – ראו מדרשי בת יפתח, רבקה לוביץ, עמ' 100.