מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםדרשוני כרך א — בעד החלון
אבעד החלון
רבקה לוביץ
באֵם ואשה השקיפו בעד החלון, אבל זונה קשרה תקווה.
אֵם סיסרא השקיפה, שנאמר 'בעד החלון נשקפה ותיבב' (שופטים ה, כח).
מיכל בת שאול השקיפה, שנאמר 'ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון... ותבז לו בלבה' (שמואל ב' ו, טז).
רחב הזונה לא השקיפה, שנאמר 'ותורדם בחבל בעד החלון' (יהושע ב, טו), ועוד נאמר 'את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון' (שם, ב, יח).
גדבר אחר:
למה נאמר 'נשקפה' ולא 'השקיפה'? משום שבשעה שהן השקיפו מן החלון יש מי שהשקיף עליהן. שהרי גם מי שיושבה בזווית ביתה ומשקיפה מבעד החלון, תפילותיה מגיעות לשמים.
ותנות היושבת בשער השמים שומעת את סיפורן של כל הנשים בכל הדורות, וקושרת לכל אחת ואחת חוט של תקווה בחלונה, שאולי יגיע יומה לירד בחבל בעד החלון.
דמדרש זה פורסם לראשונה בתוך: רבקה לוביץ, 'ותלך לדרוש – מדרש נשי יוצר', טובה כהן (עורכת), האשה ביהדות: סדרת דיונים, 1111 (תשס"ג), עמ' 26.
הותנות – ראו מדרשי בת יפתח, רבקה לוביץ, עמ' 1.