מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםדרשוני כרך א — מדרשי נעמי
אמדרשי נעמי
שרי אלגד
ב'אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהֹוָה' (רות א, כא(
גאמרה נעמי: מלאה הלכתי בבנים ומלאה בבנות, ונפלו ילדיי חללים בשדה המחלה והכיליון ואני נותרתי ריקה.
'ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת' (שם, ד, טז). משנפקדה כלתי, נתמלאתי אף אני.
ד'כִּי שָֽׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּֽי־פָקַד יְהֹוָה אֶת־עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָֽחֶם' (רות א, ו)
המה הלחם משיב נפש, אף ההיריון משיב נפש.
ומהיכן באה השמועה לנעמי? שנתגלתה לה דמותה של שרה ואמרה לה: 'בתי, כשם שפקד אותי ה' בבן לעת זקנותי וצערי, כמו שכתוב 'וה' פקד את שרה' (בראשית כא, א), כך יפקוד ה' אף אותך. שובי אל עמך ואל מולדתך, והנותן לחם יפקוד אותך בבן ויקים לך את שמך'. מיד כתיב: 'ותצא מן המקום אשר היתה שמה' (רות א, ז).
ו'(וירדתי) [וְיָרַדְתּ] הַגֹּרֶן... וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו (ושכבתי) [וְשָׁכָבְתְּ]' (רות ג, ג-ד)
זוירדתי' כתיב, לא 'וירדת'; 'ושכבתי' כתיב, לא 'ושכבת'.
אמרה נעמי: הייתי עמם בגורן, כרחל שהוליכה את אחותה אל יצועי אהובה ונתנה לה סימניה.
'ויתן ה' לה הריון ותלד בן' (שם, ד, יג), 'לה' נתן היריון, ולי – את הילד שיהיה לי למשיב נפש שנאמר 'ילד בן לנעמי' (שם, ד, יז).
חאני ריקה שבתי משדה מואב, ומלאה הביאני ה' לבית ישראל.
טמלאה הלכתי – רות רבה ג, ז. פקד – בראשית כא, א. ונתנה לה סימניה – בבלי, בבא בתרא קכג, ע"א. למשיב נפש – רות ד, טו.