מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםדרשוני כרך א — והוא ימשול בך
אוהוא ימשול בך
דנה פולבר
ב'וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשׇׁל־בָּֽך'ְ (בראשית ג, טז)
גמהו 'והוּא יִמְשָל בִָּךְ?'
לא נתקללה חוה, אלא במשלים שימשילו עליה בני אדם.
רבותינו, זכרם לברכה, המשילו נשים לכל דבר בעולם:
רצו להמשילן לכוס, המשילו.
חפצו להשוותן לבשר, השוו.
ביקשו לדמותן לפת, דימו.
איוו לתארן כקרקע, תיארו.
היו הן בעיניהם כתבשיל, ככבשות, כאווזות, כגופו של אדם; וגם כחמת מלא בדבר זה או אחר, וכערווה.
לעתיד לבוא יתקיים: 'השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל' (יחזקאל יב, כג).
דלהמשילן לכוס – בבלי, נדרים כ, ע"ב. להשוותן לבשר – שם. לדמותן לפת – בבלי, יומא יח, ע"ב. לתארן כקרקע – בבלי, סנהדרין עד, ע"ב. כתבשיל – בבלי, פסחים קיב, ע"א. ככבשות – מדרש שכל טוב [בובר] בראשית פרק כב. כאווזות – בבלי, ברכות כ, ע"א. כגופו של אדם – בבלי, ברכות כד, ע"א. חמת מלא – בבלי, שבת קנב, ע"א. כערווה – בבלי, גטין צ, ע"א.