מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

דרשוני כרך א — מדרש הכרובים

אמדרש הכרובים עירית קורן
ב'וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים' (בראשית ג, כד)
גשאלו חכמות בבית מדרשה של ברוריה: ומה מצא הקב"ה להשכין הכרובים שם? שמא יאמרו הבריות יש אדם היודע את המקום מבלי לדעת את אשתו? אלא רצה הקב"ה להזכירם כי הא בהא תליא; קודם ידבק באשתו שנאמר 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד' (בראשית ב, כד) ואחר כך ידבק בקב"ה.
דוכבר 'אמר רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן ראו חִבַּתכם לפני המקום כחִבַּת זכר ונקבה'. אל תקרי חיבתכם אלא חובתכם. מכאן, שאם ידבק אדם באשתו, ידבק גם בקב"ה ונמצאו חוזרים ומשתכנים בגן עדן.
האמר רב קטינא...זכר ונקבה – בבלי, יומא נד, ע"א.