מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםדרשוני כרך ב — מדינה לדיני
אמדינה לדיני
דיני דויטש פרנקל
בואחר ילדה בתו תקרא את שמה דינה (בראשית ל, כא)
גולמה נקרא שמה דינה? שהיו הכול מתבוננים בה וחורצים את דינה: לאן תלך, מה תעשה וכל חייה כיצד יהיו; עד שאמרה: יקרֵא שמי דיני, שאהיה אני מתבוננת ובוחרת, שנאמר: 'ותצא דינה... לראות' (בראשית לד, א) שעמדה על דעתה ויצאה.
דלא נקרא: 'וירא אתה... ויקח אתה וישכב אתה ויענה' (שם, לד, ב), אלא: וירא אִתה ... ויקח אִתה וישכב אִתה וַיַּעֲנֶהָ, שביקש הוא לו אשה וביקשה היא לעצמה איש, ונענו זה לזו וזו לזה שנאמר: 'ויאהב את הנער וידבר על לב הנער' (שם, לד, ד).
ההנער' כתיב ו'הנערה' קרי, אין זאת אלא שאהב הוא את הנערה והיא אהבה את הנער, ודיבר הוא על לב הנערה והיא דיברה על לב הנער.
ודיני בחרה לשבת בית־שכם, אך דינה צריכה הייתה לקבל דין אביה ואחֶיה, ורמז לדבר: 'ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו' (שם, לד, כו) שלא באה ויצאה עמהם אלא נלקחה.
זעל כן לא נקרא עוד 'הכזונה יעשה את אחותנו' (שם, לד, לא) אלא נֹאמר: הַכָזוֹ נְהִי עשה את אחותנו – שלא הביאו לאחותם אלא בכי עד עולם.
חשלא באה ויצאה עמהם אלא נלקחה – ראו בראשית רבה [תיאודור־אלבק] וישלח, פרשה פ: '"ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו" ר' יודן אמר: גוררים בה ויוצאים'.