דרשוני כרך ב — רות שדרשה
ארות שדרשה
יעל אונטרמן
בותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה (רות א, ז)
ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה (שם, א, יד)
גצעדו ג' מילין עד שהגיעו לגבול מואב.
אמרה נעמי: 'לכנה שבנה אשה לבית אמה' (שם, א, ח).
דאמרה ערפה: חמותי, הלוא אמרה תורה על כן תעזוב אשה את אביה ואת אמה ודבקה באישהּ והיו לבשר אחד. אישי איננו, ואני עזוב עזבתי – איככה אשוב?
האמרה נעמי: בתי, לא כך לימדתיך, אלא כתיב 'על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד' (בראשית ב, כד) ובידך ניתנה הרשות.
וותשק ערפה לחמותה' (רות א, יד). אמרה 'הל כה היא, ומקבלת אני' ושבה לבית אמה.
זואילו רות דרשה: 'אִישׁ' לרבות אשה. מה איש עוזב משפחתו ודבק באשתו, אף אשה עוזבת משפחתה ודבקה באישהּ. וזה שנאמר, 'בְּאִשְׁתּוֹ' – לרבות חמיו וחמותו ובני משפחתו. מיד – 'דָּבְקָה בָּהּ' (שם).
חערפה שלא ידעה לדרוש לא זכתה.
טורות, כיוון שדרשה, זכתה לכתר תורה ולברית אבות והייתה לאמה של מלכות.
ידבר אחר: אמרה רות לנעמי, אין לי לא אב ולא אם ולא איש, אלא את בלבד. ומעתה, כתינוקת שנולדה דמיתי.
'דבקה בה' (שם).
גזרו חכמים הלכתא כמותה, שהרי גר שנתגייר – כקטן שנולד דמי, וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו"ם אינן שאר בשר עוד.
יאאמה של מלכות – בבלי, בבא בתרא צא, ע"ב. גר שנתגייר – בבלי, יבמות כא, ע"א. וכל שאר בשר – על פי רמב"ם משנה תורה, הלכות איסורי ביאה יד, יא. עכו"ם – עובד כוכבים ומזלות.