מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

האמונות והדעות — פתיחה

אאמר יהודה בן שאול. אמר המחבר, הקדמת המאמר הזה אשר דברו בו אנשים רבים, ומעט מי ‏שהגיע בו אל העצה המשובחת, אומר בפתח דברי כי בורא הכל ית', מפני שהיה אחד בעצמו, ‏התחייב שיהיו הברואי' רבים כאשר בארתי. ואומר הנה כי האחד הנראה, אי זה אחד שיהיה, איננו ‏אחד כי אם בדרך המספר, אבל כאשר יבחנהו הבוחן על דרך הדקדוק, ימצאנו ענינים רבים. ויותר ‏פשוט מהכלל הזה, שהנמצאות כלן כשיבחן כל גוף מהם, ימצא בו חום וקור ולחות ויובש, וכאשר ‏יבחן גוף האילן, ימצא בו עם זה סעיפים ועלים ופרי ומה שנלוה אל זה, וכאשר יבחן גוף האדם, ‏ימצא בו עמהם בשר ועצמו' וגידים ועורקים ומיתרים ומה שנלו' אל זה; וזה מה שאין ספק בידיעתו, ‏ולא נדחה במציאתו. אבל אם היה בחקי הבריא' כי הבורא אחד ומעשיו רבים, וכמו שאמרו הספרים ‏מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית וגו' (תהלים ק"ד כ"ד), אפי' השמם יש בהם מן החלקים ‏השונים זה מזה, והשיעורים והצורות והמראים והתנועות מה של נוכל לספור. וכן הם כמו שאמר ‏‏(איוב ט' ט') עושה עש כסיל וכימה וחדרי תימן:‏