מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

איסור והיתר לרש"י — פרק ק״ב

פעם אחת מצא רבי בקערה שלפניו עצם קטן שבראש אחד של ירך אצל הרגל ותלוי בו ‏אותו בשר שקורין רט״א וזורקה לכלב מפני שהגידין צומתין בו אבל שאר בשר שנתבשלה ‏עמו התיר ר׳ לפי שאין בגידין בנותן טעם.‏