מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

איסור והיתר לרש"י — פרק קי״ד

דין זמון. הורה רבי מותר לאדם להזמין בסעודה איש שמת לו מת ואינו יודע ‏ואף על פי שהמזמינו יודע לפי שאבלות מן התורה אינו חל עליו עד שעת אנינות הלב ותדע ‏לך שהרי שבעה ושלשים אינו מתחיל אלא משעת שמועה.‏