מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

איסור והיתר לרש"י — פרק קכ״ה

דין עבריין. עבריין שעבר על גזרת צבור אם לא נדוהו הצבור נמנה למנין ‏עשרה וחייב בכל המצות שכן נאמר בעכן חטא ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא ‏אלמא בקדושתיה קאי ולא יצא מכלל (כ״ט א׳) ישראל אלא שנחשד על השבועה אבל אם ‏נדוהו מאחר שיבדל מן הקהל הגולה אם יצרפוהו עמהם היכן הוא קללתם ומה הואילו ‏בתקנתם אינו ראוי להצטרף כלל שהרי הבדילוהו מאגודתם.‏