מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםאיסור והיתר לרש"י — פרק נ״ט
כתיב כי גדול ועושה נפלאות אתה (הוא) אלהים לבדך. הנוד הזה אם יש בו נקב כחודו של מחט כל רוחו יוצא ממנו והקב״ה ברא את האדם וברא בו נקבים הרבה ורוחו משתמרת בתוכו הרי ועושה נפלאות. בבראשית רבה. ועל שם [כך] קבעו רבותינו באשר יצר את האדם בחכמה וכו׳ ומפליא לעשות על שם ועושה נפלאות וכך שמעתי מפי ר׳ עזריאל.