בעלי הנפש — שער הספירה והבדיקה 2

בונאמר תחילה כי ספירת נקיים אינה אלא לאחר ג' דברים אחר ההפסק דם ואחר [יום] ההפסקה ואחר בדיקה וכל שעה שתפסוק מן היום אם בדקה וראתה שפסק דם ואפי' בשחרית עוד אינה צריכה בדיקה כל היום ולמחר תחל לספור שבעה נקיים ואין חוששים שמא חזרה וראתה בה"ש אלו ראתה בה"ש אבד ממנה כל אותו היום מספק שמא בה"ש לילה הוא.

גוספירת השבעה כבר אמרנו שלא יהא הפסקה ביניהן ואם הפסיקה ביניהן צריבה לחזור ולספור ז"נ חוץ מיום ההפסקה שבעה וצריכה בדיקה להפסקה בתחלת זבה:

דעתה נפרש דיני הבדיקה שהיא צריכה לבדוק את עצמה.

הונאמר כי אע"פ שבדקה עצמה ביום ההפסקה צריכה עוד לבדוק את עצמה בימי הספירה בכל השבעה שהרי שנינו הזב והזבה שבדקו עצמן ביום הראשון וביום השביעי ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו. רבי אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה וכו'. קתני שבדקו ולא קתני שבודקין את עצמן ביום הראשון וביום השביעי. ועוד אילין צריכין בדיקה אלמא לכתחלה מצות בדיקה כל שבעה.

ומיהו אם לא בדקה אלא יום ראשון ויום שביעי טהורים ועוד אמרו בגמ' שאם בדקה בתחלת שבעה חוץ מבדיקת ההפסקה ושאר כל הימים לא בדקה. אי נמי אם בדקה בסוף השבעה ולא בדקה בתחלתן טהורה.

זואם בדקה באמצע השבעה ולא בדקה לא בתחלתן ולא בסופן לא שמענו. ומסתברא לקולא שהרי שנינו בהפסקת נדה. נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טהור אחר שבעת הימים בדקה ומצאה טמא הרי זו בחזקת טהרה וכו' וחכ"א אפי' בשנים לנדתה בדקה עצמה ומצאה טהור ובין השמשות לא הפרישה הרי היא בחזקת טהרה הכא נמי בעיא בדיקה והבא בעיא בדיקה הכא סגי לה בבדיקת האמצע והכא סגי ליה בבדיקת האמצע.