מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

העם והארץ — נספח, תשובות הרב שלמה גורן 8

אסימן ח – על חברון
בב"ה ח' בטבת תשנ"ד
ג20 בינואר 1994
דלכבוד יקירי
השומר משמרת הקודש בארצנו הקדושה ומקראיה
והרב אליעזר מלמד שליט"א
זמזכיר רבני יש"ע
חורב המושב הר ברכה
טשלומך ישגה לעולם,
יבמכתבך אלי מי"ט בטבת הנך שואל:
יא▪ האם מותר לחיילים לסרב לבצע פקודה שביסודה היא פוליטית, כגון פיזור הפגנות וחסימות התיישבות, ולטעון שזהו תפקידה של המשטרה ולא של צבא העם?
יב▪ במידה ועל פי ההלכה הם חייבים לבצע את הפקודה למרות שהיא מנוגדת למדיניות הנכונה על פי התורה, האם הם צריכים לבצע אותה כפי שכפאו שד, ובכך למעט את השתתפותם בפעולה זו?
יג▪ האם חיילים צריכים למחות נגד פקודות אלו וכיצד ימחו?
ידתשובה
טוכדי לענות לך על שאלתך הראשונה עלינו לקבוע את דעת ההלכה ביחס להפגנות הנערכות נגד מדיניות הממשלה ביחס להסגרת חלקים מארץ ישראל המקודשת לערבים ולרב המרצחים, מכיון שהברית שכרתה הממשלה עם ראש ארגון הטרור אש"ף בעולם נוגד בעליל את תורת משה רבינו, באשר התורה מזהירה אותנו (דברים ז, ב): "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם", וכן כתוב (במדבר לג, נא-נב): "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם" "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ", "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ", כן ישנן אזהרות רבות בתורה שלא להסגיר חלקי ארץ ישראל לנכרים, כגון הכתוב (שמות כג, לג): "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי", והממשלה הזאת בברית שכרתה עם ראש ארגוני המרצחים הפירה את כל מצוות התורה בנדון זה, לכן ברור שעל כל יהודי שומר תורה ומצוות מוטלת חובה למחות ולהפגין נגד הפרות חמורות אלו של תורת ישראל על ידי ממשלת ישראל.
טזמצות מחאה נגד מדיניות הרסנית של הממשלה היא מצוה מן התורה, כמו שכתוב (ויקרא יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וכבר פסק הרמב"ם בפרק ו' מהלכות דעות הלכה ז': "כל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס בעון אלו כיון שאפשר לו למחות בהם". וכן שנינו במסכת שבת נד, ב: "כל מי שאפשר למחות באנשי עירו נתפס על אנשי עירו וכל שאפשר למחות בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו".
יזמצוות מחאה זו של התורה ניתנת לקיים על ידי הפגנות הנערכות על ידי יחידים וברוב עם, כמחאה נגד הפרת התורה ע"י ממשלת ישראל, בתנאי שההפגנות נערכות ללא אלימות, כמו שלמדנו ממסכת ערכין טז. ב, ששאלו שם עד היכן מצות תוכחה? ונחלקו בשאלה זו רב ושמואל. רב אמר עד הכאה, כלומר עד שיקצוף האיש שמוכיחים אותו ויכה את המוכיח, ושמואל אמר עד קללה, כלומר שיקלל את המוכיח, כמו שפירש רש"י שם. אבל המוכיח אסור לו לנהוג נגד החוטא באלימות. הוא הדין בכל הנוגע לכחות הביטחון אסור לנהוג נגדם באלימות פיסית.
יחנמצינו למדים שחיילים הנשלחים לפזר הפגנות הם שליחים לדבר עבירה, באשר הם נשלחים לפעול נגד חוקי התורה, וכבר בררנו בתשובתנו העקרונית מתאריך ט"ו בכסלו תשנ"ד 29/11/93, שחייל המקבל פקודה להפר את חוקי התורה עליו לסרב למלא פקודה כזאת, כמו שפוסק הרמב"ם בפרק ג' מהלכות מלכים הלכה ט': "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצות קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי התלמיד דברי הרב קודמין, ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו".
יטלכן יש לקבוע בברור שכל הפגנה שמטרתה למחות נגד המדיניות ההרסנית של הממשלה להסגיר חלקים מקודשים ביותר של ארץ ישראל לידיו של רב המרצחים מארגוני הטרור בעולם. היא בניגוד גמור לתורת משה רבינו וההפגנה נגד ההסכם היא מצות עשה מן התורה על פי הכתוב "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". לכן, החיילים הנקראים לפזר בכח הפגנות בלתי אלימות אלו של נאמני התורה עליהם לסרב למלא פקודה זו.
כגם יעודו העליון של צה"ל אינו לפעול נגד יהודים ולהפריע להם לקיים מצוות התורה, אלא להגן על עם ישראל מפני כל צר ואויב מבחוץ ולא להתכתש עם יהודים הבאים לקיים את מצוות התורה.
כאזוהי תשובתי הברורה לפי ההלכה בכל הנוגע לפקודה שמקבלים חיילי ישראל לפזר בכח הפגנות שקטות, נגד הברית שכרתה ממשלת ישראל עם רב המרצחים.
כבלפי תשובה זו אין מקום לשאלה השנייה שבמכתבך.
כגהכותב וחותם לכבוד התורה וארצנו הקדושה
כדהרב שלמה גורן