מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

חפץ חיים — חלק שני: הלכות איסורי רכילות, כלל א, הערות מקדימות

אבִּכְלָל זֶה יְבֹאַר אִסּוּר סִפּוּר רְכִילוּת, וַאֲפִלּוּ על אֱמֶת גָּמוּר, וּמַה נִּקְרָא רְכִילוּת, וּמַה לְּהָשִׁיב אִם אֶחָד שׁוֹאֲלוֹ: מַה דִּבֵּר פְּלוֹנִי אוֹדוֹתַי, וְכָל שְׁאָר פְּרָטֵי הָאִסּוּר, וּבוֹ י"א סְעִיפִים.*
ב*אף שכמה דינים בהלכה זו היינו יכולים ללמד אותם מעצמם מהלכה ראשונה, שהיא הלכות אסור לשון הרע, אף על פי כן לא סמכנו על זה ובארנום בפרוש מפני כמה טעמים, כמו שכתבנו בסוף ההקדמה.