חפץ חיים — חלק שני: הלכות איסורי רכילות, כלל ו, הערות מקדימות

אבִּכְלָל זֶה יְבֹאר אִסּוּר קַבָּלַת רְכִילוּת, אִם נֶאֱמָר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה אוֹ בְּפָנָיו, וְדִין אִם הָיָה לוֹ הֶזֵּק וְקוֹל יוֹצֵא בָּעִיר, שֶׁהוּא גָּרַם לוֹ הֶזֵּק הַזֶּה, אוֹ שֶׁאֶחָד סִפֵּר לוֹ לְפִי תֻּמּוֹ בָּזֶה, אוֹ מְהֵימָן כְּבֵי תְרֵי, וּשְׁאָרֵי פְּרָטֵי דִּינֵי רְכִילוּת, וּבוֹ י' סְעִיפִים.