מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

טעמי המנהגים — פרק קכ״ב

עוד טעם. כי פתיחת האצבעות הוא סימן שאימת שכינה עליהם כאלו הם מתחלחלים. שבולי הלקט: