טעמי המנהגים — פרק קנ״ו

טעם. דביום שיש ב' ספרי תורה אין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השנייה על השלחן. כדי שלא יסיחו דעתן מן המצות ומניחין השנייה על השלחן קודם הקדיש כדי שיאמרו הקדיש על שתיהן. מ"א סי' קמ"ז ס"ק י"ב. ובחוה"מ של פסח א"א קדיש עד אחר שקרא הרביעי שנשלם מנין הקרואים. מ"א סי' ת"צ ס"ק ד'. ואחר שקרא הרביעי מניח הראשונה ג"כ על השלחן כדי שיאמרו הקדיש על שתיהן כדלעיל. ד"ח דין קדיש וסדר הפטרה ועי' פ"מ סי' תרפ"ד ס"ק ה' דביום שיש ג' ס"ת כשאומרים קדיש על השני' מניחין השלישית אצלה לא הראשונה דפשיטא שהקדיש על הא' ג"כ קאי ע"ש:

קונטרס אחרון על האחד ג"כ קאי. וכשאין רק ס"ת א' נכון לומר הקדיש קודם גלילה לקריאה שניי'. כדי שלא יהא הפסק בין קריאה לקדיש והרי קאי על כל הקריאות. אשל אברהם סימן קמ"ז. אם יש שבעה ב"א שלא שמעו קריאת התורה יכולים להוציא ס"ת פ"ב או פ"ג ולקרות בשבילם רק צריך להיות עשרה שישמעו הברכות כמו שאר דבר שבקדושה. ונכון להוציא זה הס"ת שקראו בו מקודם. שם סי' ס"ט. ועי' בס' ארחות חיים שם.