טעמי המנהגים — פרק ר׳

טעם. שאנו מברכים על כל דבר בלשון בורא או עושה בל' הוה ולא ברא או עשה דמשמע לשעבר. ע"ד שאמר הרב הצדיק הק' מסטרעליסק זצוק"ל מי שמאמין שהבורא ית' ברא שהמים יכבה אש אין זו אמונה שלימה רק החיוב לידע ולהאמין שבכל עת ורגע נותן הקב"ה כח השגחתו בכל מיני מים הנמצאים בעולם שיהי' להם כח הטבע לכבות האש ובלא זה לא היו המים מכבין האש אף שהם מים. וזה שמברכין בל' הוה שתמיד בורא ועושה ומקיים כל מעשי שמים וארץ אף שכל המעשים נבראו ונגמרו בששת ימי בראשית עכ"ז בכל עת ורגע היא בורא אותם ומחי' אותם לקיימם בסוד המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית. שפתי אמת להרב הצדיק הקדוש מברעזאן זצוק"ל:

קונטרס אחרון יבואר היטב לעשות. ובספר דברת שלמה תלמוד מובהק של כבוד מורינו גאון ישראל הצדיק הקדוש מוהר"ר דוב בער זלה"ה (ויקהל) כתב וז"ל שמעתי ממורי זללה"ה ע"פ הגדיל ד' לעשות עם אלה כו' דהנה כתיב כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות. ואחז"ל שהניח הקב"ה את העולם בלתי מתוקן בשלימות והטיל על ישראל עם קדושו שיתקנו הם את העולם להביאו אל שלימותו. וז"ש אשר ברא אלהים לעשות. ר"ל שנצרך עדיין לעשות והוא ביד ישראל. והנה התיקון של העולם ע"י ישראל הוא ע"י התורה והמצות כמ"ש בתיקונים לעבדה בפקודין דעשה ולשמרה בפקודין דל"ת. והנה כשיהי' התיקון שיתוקן העולם בשלימות יבוא משיחינו בב"א: וז"ש אז יאמרו בגוים הגדיל ד' לעשות עם אלה. ר"ל כי מה שהניח הקב"ה לתיקון כבר נתקן ונתגדל על שלימותו. וז"ש הגדיל ד' לעשות. ר"ל אשר ברא אלהים לעשות כבר הגדיל וכ"ז ע"י ישראל: