טעמי המנהגים — פרק צ״ח

עוד טעם. משום כשפסע תחלה הג' פסיעות נראה שסיים תפלתו ופסע לאחוריו כעבד שנפטר מרבו וכשחוזר מיד נראה שמה שחזר מתחלה לאחוריו לא הי' מצד שסיים תפלתו ושנפטר מרבו אלא תנועתו היתה תנועה משובשת בלי כוונה ככלב המקיא שלא לצורך. ע"כ צריך לעמוד במקום שכלו השלש פסיעות עד שיגיע הש"צ לקדושה או לפחות עד שיתחיל הש"ץ בקול רם. וגם הש"ץ כשמתפלל בלחש צריך לעמוד במקום שכלו השלש פסיעות כדי הילוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו. לבוש סימן קכ"ג סעיף ב' וסעי' ג':