מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר האורה — חלק ב 101
א[קא] דין דם דגים.
שאל בחור אחד לרבינו על דם דגים. והשיב לו שאין בו איסור מן התורה אבל חכמים אסרוהו שהוא אסור בזמן שהוא מכונס במסכת בכורות. ומשום חיזוק וסייג לדם בהמה וחיה שלא יאמר אדם על יאכל דם דגים מכונס, פלוני אוכל דם בהמתו. ומשום הכי אסור ולא בשביל דבר אחר אבל מי שיש לו דג שופע דם אם דעתו יפה עליו אפילו הדחה לא בעי: