מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר האורה — חלק א 24

א[כד] דין רוח רע. ריח רע שיש לו עיקר, כגון צואת אדם וכיוצא בהן, כל שמכוסה וריחה נודף מותר לקרות קריאת שמע: