מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר האורה — חלק א 4
א[ד] דין נתינת שלום.
וכד משכים אינש קמי צלותא אסור למיתן שלמא לחבריה שיאמר שלום עליך, אבל מפני דרכי שלום, אומר לו צפרא דמרי טב (ובריך) [והוא מהדר ליה דמרי טב ודוקא] במשכים לפתחו, אבל פוגעו בדרך, או בבית הכנסת, נותן לו שלום בכל לשון, ואין בכך כלום, כדתנן בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ועדיין לא התפלל: