ספר האורה — חלק א 64
א[סד] הלכות תשעה באב.
משנכנס אב ממעטין בשמחה, ולא לענין אכילת בשר ושתיית יין קא אמרינן, אלא לענין שמחה, כגון שמחת חתונה ושמחת מרעים, וכל דבר שמחה:
בערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין בסעודה המפסיק בה:
גושבת שחל להיות תשעה באב בתוכה, אסור לספר ולכבוס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת:
דערב תשעה באב, וכן תשעה באב שחל להיות בשבת, מותר לאכול בשר ולשתות יין אפילו בסעודה המפסיק בה:
הונהגו העם לאכול בצים צלויות כדרך אבל:
וכל המצות הנוהגת באבל נוהגת בתשעה באב, ואסור ברחיצה ובסיכה ובאכילה ובשתייה ובתשמיש המטה ונעילת הסנדל:
זואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה, אבל קורא הוא בקינות ובאיוב ובדברים רעים שבירמיה:
חושורה מטפחת מערב ועושה אותה כמין כלים נגובים, ולמחר מעבירה על עיניו ואינו חושש, וכן ביום הכפורים מותר, ובזמן שידיו מטונפות בטינוף המעכב התפלה, צריך הוא לרחוץ ידיו במים, מיהו תשעה באב דלית ביה משום סחיטה, יכול הוא לשרות המפה במים לאלתר שישרה הרבה וירחץ באותן מים שבמפה, וביום הכפורים לא אפשר למעביד הכי משום סחיטה ואם היו ידיו מטונפות רוחץ במים כדרכו ואינו חושש:
טובליל תשעה באב קורין איכה, ולמחר מוציאין ספר תורה, ומשנין את המקום, וקורין בכי תוליד בנים [דברים ד' כ"ד], ומפטירין אסוף אסיפם [ירמיה ח' י"ג]: