ספר החינוך — פרק א׳

מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה – בְּרֵאשִׁית יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית א כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב (גיטין מא, ב במשנה), שֶׁהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּיִשּׁוּבוֹ, כְּדִכְתִיב: (ישעיהו מה יח) לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. וְהִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁבְּסִבָּתָהּ מִתְקַיְּמוֹת כָּל הַמִּצְוֹת בָּעוֹלָם, כִּי לִבְנֵי אָדָם נִתְּנוּ וְלֹא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (ברכות כה, ב).

דִּינֵי הַמִּצְוָה, מָתַי חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בָּהּ, וְכַמָּה בָּנִים יִהְיֶה לוֹ וְיִפָּטֵר, וּמֵאֵיזוֹ מִצְוֹת הוּא פָּטוּר בְּעִסְקוֹ בָּזוֹ, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּיבָמוֹת בְּפֶרֶק ו' (דף סא, ב וסב, ב) וּבִבְרָכוֹת (דף טז, א). (שו"ע אבן העזר סימן א ואו"ח סימן ע סעיף ג).

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן (קדושין לו, ב) וְחַיָּב אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ מִשֶּׁהוּא רָאוּי לָהּ, וְהוּא הַזְּמַן שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים ז"ל (אבות פ"ה מכ"א) לִשָּׂא אִשָּׁה. וּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ מֻטֶּלֶת עַל הַנָּשִׁים, וְהַמְּבַטְּלָה בִּטֵּל עֲשֵׂה וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, (קדושין כט, ב) שֶׁמַּרְאֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֵפֶץ הַשֵּׁם לְיַשֵּׁב עוֹלָמוֹ.