ספר החינוך — פרק ק״א

שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים – שֶׁלֹּא לְהַכְרִית פִּי הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח לב) לֹא יִקָּרֵעַ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהַקְּרִיעָה דָּבָר שֶׁל גְּנַאי אֶצְלֵנוּ וְעִנְיַן הַשְׁחָתָה, וְאַף כִּי בְּפִי הַבֶּגֶד, נִתְרַחַקְנוּ מִן הַדָּבָר וְהֻזְהַרְנוּ עָלָיו בְּלָאו כְּדֵי שֶׁיִּלְבְּשֵׁהוּ הַלּוֹבְשׁוֹ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְנַחַת וְדֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיִּירָא מִלְּקָרְעוֹ וּמִלְּהַשְׁחִית בּוֹ דָּבָר.

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁקְּרָעוֹ, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, אוֹ אֲפִלּוּ הִכְרִיתוֹ בְּמִסְפָּרַיִם בְּמֵזִיד לוֹקֶה.