ספר החינוך — פרק ש״י

מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה – לִשְׁבֹּת מִכָּל מְלָאכָה חוּץ מִמַּה שֶׁמְּיֻחָד לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג כד) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, וְחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוּא חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶחֳדָשִׁים, וְרִאשׁוֹן יִקָּרֵא בַּכָּתוּב, וְכָתַבְתִּי בְּמִצְוַת שְׁבִיתַת יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, (מצוה רצז) מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר"ה ב, א) הַאי שַׁבָּתוֹן עֲשֵׂה הוּא, וְכָל שְׁאָר עִנְיַן הַמִּצְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.