מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר חסידים — פרק תתש״ב

אם ניתן חרם על עיר אחת אל ידור אדם באותה העיר ששמה כשם עיר שהיא בחרם ועיר שהיתה בחרם הצדיקים לא יתחיל לגור בה אע"פ שהותרה כבר. לא יקרא אדם את בנו אחר שם איש שהוא בנידוי או בחרם: